קרן מחקה או קרן סל: מה באמת שונה למשקיע הישראלי ומתי כל אחת מתאימה

על המסך בבנק זה נראה כמו אותו מוצר: שם של מדד, למשל S&P 500 או ת"א 125, ולידו שתי אפשרויות. אחת נקראת "קרן מחקה" והשנייה "קרן סל". שתיהן עוקבות אחרי אותו מדד, שתיהן זולות יחסית לקרן מנוהלת, ושתיהן נמכרות באותו חשבון מסחר. ובכל זאת, ההבדלים ביניהן משפיעים על המחיר שבו תקנו, על מה שתשלמו בפועל, ועל מה שיקרה כשתרצו למכור.

זה לא שוק קטן. לפי נתונים שפרסם ביזפורטל באוגוסט 2026, בישראל מנוהלים כ-346 מיליארד שקל במוצרים פסיביים: כ-214 מיליארד בקרנות סל וכ-132 מיליארד בקרנות מחקות. במקביל, יותר ויותר משקיעים קונים ישירות קרנות סל זרות דרך ברוקר. הכתבה עושה סדר בשלוש האפשרויות, בלי להמליץ על מוצר מסוים.

אותו מדד, שתי מעטפות: מה ההבדל במבנה

נתחיל בדבר שמפתיע רבים: גם קרן מחקה וגם קרן סל ישראלית הן קרנות נאמנות לפי החוק הישראלי. ההבדל הוא באופן שבו נכנסים ויוצאים מהן.

• קרן מחקה היא קרן נאמנות פתוחה. אתם לא קונים יחידה ממשקיע אחר, אלא מגישים הוראה, והקרן יוצרת או פודה יחידות פעם ביום לפי השווי של הנכסים בסוף יום המסחר.
• קרן סל רשומה למסחר בבורסה בתל אביב ונסחרת כמו מניה, במחיר שמשתנה לאורך היום. לצד המסחר פועל עושה שוק שתפקידו לשמור על נזילות ועל מחיר קרוב לשווי הנכסים, ומנהל הקרן מפרסם במהלך היום שווי הוגן אינדיקטיבי של היחידה.
• בשתיהן המנהל מתחייב ל"מאמץ מיטבי" לשחזר את המדד, לא לתשואה זהה בדיוק. הדרך יכולה להיות קנייה של מניות המדד, חוזים עתידיים עם פיקדון לצידם, או עסקת החלף (סוואפ) מול בנק. לפי כלכליסט, הקרנות של המנהלים הישראליים על S&P 500 בנויות בעיקר על חוזים עתידיים ופיקדון.

טיפ קטן שהביא גלובס בינואר 2026: הסתכלו על הספרה הראשונה במספר נייר הערך. אם היא 1 מדובר בקרן סל, ואם היא 5 מדובר בקרן מחקה או בקרן אקטיבית. בדיקה של שתי שניות שחוסכת בלבול.

מסחר במהלך היום מול פעם ביום

זה ההבדל הכי מוחשי. בקרן סל אתם רואים מחיר, יכולים לתת הוראה עם מחיר מוגבל, ויודעים בערך במה קניתם. בקרן מחקה אתם נותנים הוראה, והיא מתבצעת לפי שער שנקבע רק אחרי סגירת השוק. בקרן על מדד אמריקאי זה אומר שער שנקבע אחרי נעילת וול סטריט, בלילה לפי שעון ישראל.

מאז ה-5 בינואר 2026, כשהבורסה בתל אביב עברה למסחר בימים שני עד שישי, הפער הזה גדל. לפי מסמך ההסבר של רשות ניירות ערך, קרנות סל על מדדים זרים נסחרות גם ביום שישי (המסחר הרציף בשישי בין 10:00 ל-13:50), אבל קרנות נאמנות שיכולות להחזיק יותר מ-10% בניירות ערך זרים זמינות ליצירה ולפדיון רק בימים שני עד חמישי, כמו קודם. מי שמחזיק קרן מחקה על S&P 500 ורוצה להגיב למה שקרה בחמישי בערב בוול סטריט, יחכה עד שני.

ליאור כגן, מנכ"ל מיטב קרנות נאמנות, אמר לגלובס שהמעבר למסחר בשישי "יכול להעביר משקיעי ריטייל מהקרנות המחקות לעולם קרנות הסל". שי יונה, מנהל פעילות אינבסקו בישראל, הוסיף שם שקרנות מחקות הן "תחום שכמעט לא קיים בעולם". כדאי לזכור ששני הדוברים מנהלים מוצרים בעצמם, אבל הנקודה המבנית נכונה: בחו"ל המוצר הפסיבי הנפוץ הוא קרן סל.

מצד שני, לגמישות יש מחיר. בקרן סל משלמים מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ובשעות סוערות המחיר יכול לסטות לרגע מהשווי האמיתי של הנכסים. בקרן מחקה מקבלים את שווי סוף היום, בלי מרווח, ואפשר לקנות בסכום מדויק כולל שברי יחידה. מי שלא מתכוון לתזמן את השוק, ייתכן שלא ירגיש בחסרון של "פעם ביום".

דמי ניהול ופער מעקב: המספר בעמוד הוא רק התחלה

העלות האמיתית של קרן פסיבית מורכבת מכמה שכבות, ולא כולן מופיעות בשורה של "דמי ניהול":

• דמי ניהול קבועים: בקרנות מחקות רבות על S&P 500 הם עומדים על 0%. לפי בדיקת כלכליסט מינואר 2025, קרנות סל ישראליות על אותו מדד גבו 0.6% עד 0.8%, בעוד קרנות הסל של בלאקרוק ואינבסקו שנסחרות בתל אביב גבו כ-0.07% וכ-0.09% בהתאמה. הפער בין מוצרים שנראים זהים יכול להיות פי עשרה.
• דמי ניהול משתנים: רכיב שיכול להיות חיובי או שלילי ותלוי בביצועי הקרן מול המדד. בקרנות שבנויות על חוזים ופיקדון הוא נוטה להיות חיובי, בין השאר בגלל פער הריביות. קרן עם "0% דמי ניהול" לא בהכרח עולה אפס.
• שכר נאמן: בדרך כלל עד כ-0.03% בשנה.
• עלויות מסחר שלכם: בקרן סל יש עמלת קנייה ומכירה ומרווח ציטוטים. לפי ביזפורטל, עמלת מינימום של 10 שקלים על הפקדה של 500 שקל היא 2% מההפקדה עוד לפני שהמדד זז. בקרן מחקה, ברוב הערוצים, אין עמלת קנייה, כי המפיץ מתוגמל דרך עמלת הפצה שיוצאת מדמי הניהול.

המדד הכי כן לעלות הוא פער המעקב: ההפרש בין תשואת הקרן לתשואת המדד לאורך שנה או כמה שנים. הוא כולל את כל השכבות שלמעלה, ועוד עלויות פנימיות כמו גלגול חוזים. כשמשווים שתי קרנות על אותו מדד, שווה להסתכל על המספר הזה ולא רק על דמי הניהול המוצהרים.

ועוד נקודה שקל לפספס: מנהל קרן יכול לעדכן דמי ניהול בעתיד, ובכלכליסט הזכירו את תחילת ינואר כנקודה שבה שינויים כאלה אפשריים. מי שצבר רווח גדול עלול להרגיש "לקוח שבוי", כי מעבר לקרן זולה יותר יוצר אירוע מס.

מיסוי ודיבידנדים: איפה הכסף נעלם בשקט

קרנות ישראליות, מחקות וסל, בדרך כלל לא מחלקות דיבידנד למשקיע. הדיבידנדים שמתקבלים מהמניות (אם יש כאלה, ובקרן שבנויה על חוזים הם מגולמים במחיר החוזה) נשארים בתוך הקרן. המשמעות למשקיע: אין אירוע מס בכל רבעון, והמס משולם רק במכירה.

• במכירה הבנק או בית ההשקעות מנכה מס רווח הון של 25% על הרווח הריאלי, באופן אוטומטי. אין צורך בדוח שנתי רק בשביל זה, וקיזוז הפסדים מול רווחים באותו חשבון נעשה בדרך כלל לבד.
• בתוך הקרן עדיין יכולה להיות "דליפת מס" על דיבידנדים זרים, בהתאם למבנה. כלכליסט הסביר למשל שקרן של בלאקרוק שמחזיקה מניות בפועל משלמת 15% מס על דיבידנדים, בעוד קרן של אינבסקו שבנויה על סוואפ לא משלמת אותו, אבל מוסיפה עלות של עסקאות ההחלף. אין כאן "נכון" אחד, אלא מבנה שכדאי להכיר.

בקרן סל אמריקאית המצב הפוך: היא מחלקת דיבידנד, בדרך כלל כל רבעון. ארה"ב מנכה מס במקור, ובחשבון בחו"ל הדיבידנד מגיע כמזומן שצריך להשקיע מחדש בעצמכם. כל חלוקה כזו היא אירוע מס, והיא גם מקטינה את חלק הכסף שממשיך לעבוד בתוך התיק.

קרנות ישראליות מול ETF זרות: מס עיזבון ו-W-8BEN

קרנות סל שנסחרות בארה"ב הן מהזולות בעולם. לפי ואנגארד, דמי הניהול של קרן על S&P 500 שלה עומדים על כ-0.03%, ואינבסקו הורידה בדצמבר 2025 את דמי הניהול בקרן QQQ על נאסד"ק 100 מ-0.20% ל-0.18%. אבל למשקיע ישראלי שאינו אזרח אמריקאי יש כאן שלוש נקודות שחייבים להכיר, ולו ברמה הכללית:

• טופס W-8BEN: זה הטופס שבו מצהירים מול הברוקר שאתם תושבים זרים. בלעדיו, המס במקור על דיבידנד אמריקאי הוא בדרך כלל 30%. עם הטופס, לפי אמנת המס בין ישראל לארה"ב, השיעור לאדם פרטי יורד בדרך כלל ל-25%. כדאי לוודא שהטופס חתום ובתוקף, כי הוא לא נצחי.
• מס עיזבון אמריקאי: לפי רשות המסים האמריקאית (IRS), מניות של חברות אמריקאיות נחשבות נכס אמריקאי גם כשהן מוחזקות מחוץ לארה"ב, וזה כולל יחידות של קרן סל שרשומה בארה"ב. אם שווי הנכסים האמריקאיים של נפטר שאינו אזרח או תושב ארה"ב עולה על 60 אלף דולר, העיזבון חייב בהגשת דוח, ומעל הסף הזה יכול לחול מס בשיעורים מדורגים שמגיעים עד 40%. זה נושא שרוב המשקיעים לא חושבים עליו עד שמאוחר מדי.
• קרן אירית (UCITS): קרן שעוקבת אחרי אותו מדד אבל רשומה באירלנד אינה נחשבת נכס אמריקאי לצורך מס עיזבון, ובזכות אמנת אירלנד-ארה"ב היא משלמת בדרך כלל 15% על דיבידנדים אמריקאיים בתוך הקרן. חלק גדול מהקרנות האלה צוברות. מזהים אותן לפי מספר ISIN שמתחיל באותיות IE. המחיר: לעיתים נזילות נמוכה יותר ומרווח רחב יותר.

שתי הערות חשובות. ראשית, כל הקרנות על מדדים זרים, גם הישראליות, חשופות לשער הדולר (אלא אם הן מגודרות מטבע), וזה עובד לשני הכיוונים: גלובס הזכיר שהשקל התחזק בשנה החולפת ביותר מ-12% מול הדולר. שנית, מי שיש לו אזרחות אמריקאית נמצא בעולם אחר לגמרי של כללים, וכאן ההמלצה לפנות ליועץ מס שמכיר את שתי המדינות. גם מס רווח הון ישראלי חל בכל מקרה, ללא קשר למקום רישום הקרן.

מתי כל אחד מתאים

אין מוצר "טוב יותר" באופן כללי. יש התאמה למצב. כמה תרחישים נפוצים, כעיקרון חינוכי בלבד:

• הוראת קבע חודשית בסכום קטן: כאן קרן מחקה נוטה להיות נוחה. הסכום נכנס במלואו, אין עמלת מינימום שחוזרת כל חודש, ואין צורך להחליט על שעת ביצוע.
• סכום גדול בבת אחת, או רצון לשלוט במחיר: קרן סל, ישראלית או זרה שנסחרת בתל אביב, נותנת מחיר מוגבל, מסחר בשישי ועמלה חד פעמית שמתגמדת מול הסכום. כאן השוואת דמי הניהול בין קרנות על אותו מדד חשובה במיוחד.
• תיק גדול לטווח ארוך בחו"ל: קרן סל זרה יכולה להיות הזולה ביותר בדמי ניהול, אבל צריך לשקלל המרת מט"ח, עמלות ברוקר, טפסים, דיבידנדים שמחולקים, ושאלת מס העיזבון שמובילה רבים לבדוק קרנות איריות.
• מי שרוצה פשטות מוחלטת: קרן ישראלית בחשבון ישראלי, עם ניכוי מס אוטומטי ובשקלים, חוסכת כאב ראש בירוקרטי. על הנוחות הזו משלמים לפעמים בדמי ניהול גבוהים יותר.

שילוב אפשרי לגמרי. משקיעים רבים מחזיקים ליבה בקרן מחקה עם הוראת קבע, ולצידה קרן סל לסכומים חד פעמיים. מה שחשוב הוא לדעת מה מחזיקים ולמה.

מה לעשות עכשיו

• לפתוח את רשימת ההחזקות ולסמן ליד כל קרן: מחקה או סל (הספרה הראשונה במספר נייר הערך), ישראלית או זרה, ועל איזה מדד בדיוק.
• לבדוק עלות כוללת ולא רק דמי ניהול: קבועים, משתנים, שכר נאמן, ופער המעקב מול המדד בשנה האחרונה ובשלוש השנים האחרונות.
• לחשב את עלות הפעולה שלכם: עמלת קנייה, עמלת מינימום ודמי משמרת, מול גודל ההפקדה הטיפוסי. בהפקדות קטנות זה יכול להכריע.
• בחשבון בחו"ל, לוודא שטופס W-8BEN חתום ובתוקף, ולסכם כמה שווים כל הנכסים האמריקאיים שלכם. אם הסכום מתקרב ל-60 אלף דולר או עובר אותו, זה הזמן לשיחה עם יועץ מס על מס עיזבון ועל חלופות.
• לפני החלפת קרן בגלל דמי ניהול, לחשב את המס שייווצר במכירה. לפעמים נכון יותר להפנות רק הפקדות חדשות לקרן הזולה.
• להתייעץ עם יועץ השקעות או יועץ מס מורשה לפני שינוי מהותי. הכתבה אינה ייעוץ השקעות או מס ואינה המלצה על מוצר מסוים.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.