דילוג לתוכן הראשי
הדולר בשיא של שנה מול השקל: מה מניע את השער, איך זה קשור לירידות בוול סטריט ומה זה עושה לכסף שלכם בחו"ל

הדולר בשיא של שנה מול השקל: מה מניע את השער, איך זה קשור לירידות בוול סטריט ומה זה עושה לכסף שלכם בחו"ל

20.11.2026

הדולר נסחר הבוקר סביב 3.316 שקלים, הרמה הגבוהה מאז אוקטובר 2025 ועלייה של כ-18% מהשפל של מאי. בדקנו מה דוחף את השער: ריבית הפד, הירידות בוול סטריט והגידור של קרנות הפנסיה, מה זה אומר למי שמחזיק השקעות בחו"ל עם חשיפה מטבעית או בלי, ואיך השקל החלש נכנס לשיקולי בנק ישראל לקראת החלטת הריבית ב-23.11.

מי שבדק הבוקר את שער הדולר ראה מספר שלא היה כאן יותר משנה. הדולר נסחר סביב 3.316 שקלים, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2025. השער היציג נקבע אתמול על 3.282 שקלים, עלייה של ‎+0.64%‎ ביום אחד, ובתוך פחות משבוע הדולר התחזק בכ-2.5%.

רק לפני חצי שנה המצב היה הפוך לגמרי. בסוף מאי ירד הדולר ל-2.80 שקלים, השער הנמוך ביותר מאז 1993, ובשוק דיברו על המשך הירידה. מאז הוא עלה בכ-18%. אז מה קרה, ולמה זה צריך לעניין גם מי שלא טס לחו"ל בקרוב?

הגורם הראשון: הדולר מתחזק בכל העולם

חלק מהסיפור לא קשור לישראל בכלל. מדד הדולר, שמודד את המטבע האמריקאי מול סל של מטבעות מרכזיים, טיפס לסביבות 103.8 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז האביב של 2025. לפי גלובס, מתחילת ספטמבר עלה המדד בכ-4.4%, ובאותה תקופה הדולר התחזק מול השקל ביותר מ-8%.

המנוע המרכזי הוא הריבית בארה"ב. הפדרל ריזרב חזר להעלות ריבית בספטמבר, לראשונה מאז 2023, והיא עומדת בטווח של 3.75% עד 4%. השוק כבר מתמחר כמעט בוודאות העלאה נוספת בדצמבר, ונגיד הפד כריסטופר וולר לא שלל אפילו העלאה של חצי אחוז. וולר נואם היום ב-15:25 שעון ישראל, כך שגם היום הוא עשוי להזיז את השער.

בישראל הכיוון הפוך. בנק ישראל הוריד את הריבית שלוש פעמים ברציפות, ל-3.25%, ומאז אוקטובר היא ללא שינוי. בתחילת השנה הריבית כאן הייתה גבוהה מזו האמריקאית, והיום הפער הפוך: מי שמחזיק דולרים מקבל ריבית גבוהה יותר ממי שמחזיק שקלים. זה מקטין את המשיכה של השקל.

הגורם השני: וול סטריט יורדת, המוסדיים קונים דולרים

זה החלק הפחות מוכר, ואולי החשוב ביותר בשבועות האחרונים. קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח מחזיקות חלק גדול מהכסף של החוסכים בחו"ל, בעיקר במניות אמריקאיות. לפי יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות, שדיבר עם גלובס, מדובר בתיק של כמעט 500 מיליארד דולר, שכמחציתו מגודרת מפני שינויי מטבע.

המנגנון פשוט יותר ממה שנשמע. לכל גוף יש יעד של חשיפה למטבע חוץ, כיום סביב 20% מהנכסים לפי הערכות שפורסמו בגלובס. כשהמניות בחו"ל יורדות, שווי הנכסים הדולריים קטן, והגידור שנעשה עליהם גדול מדי. כדי לחזור ליעד, המוסדיים מקטינים את הגידור, ובפועל קונים דולרים. כשוול סטריט עולה, קורה ההפך והם מוכרים דולרים.

וזה בדיוק מה שקרה לאחרונה. מדד S&P 500 ירד אתמול ‎-2.02%‎, הירידה השישית ברציפות, והוא נמצא כ-8.2% מתחת לשיא של 6 באוקטובר. לפי פנינג, ירידה של כ-4% במדד בחודש האחרון מסבירה לבדה כ-2.5% מהיחלשות השקל. זו גם הסיבה שבחודשי הגאות במניות הדולר צנח: אותו מנגנון עבד אז בכיוון ההפוך.

הגורם השלישי: אי ודאות מקומית

גם השקל עצמו נחלש, לא רק הדולר התחזק. הסימן לכך הוא האירו: גם הוא נמצא בשיא של שנה מול השקל, והשער היציג שלו עלה אתמול ‎+0.86%‎ ל-3.6064 שקלים, יותר מהדולר. לפי גלובס, בשבוע שאחרי הבחירות לכנסת, בין 28 באוקטובר ל-4 בנובמבר, נחלש השקל מול הדולר בכ-3.3%, על רקע אי הוודאות סביב הרכבת הממשלה. אנליסטים מעריכים שהשאלה החשובה לשוק היא אם תקום ממשלה יציבה שתעביר תקציב.

גם מדד המחירים של אוקטובר תרם את חלקו. האינפלציה השנתית ירדה ל-1.1%, הנמוכה מאז אפריל 2021, וזה מחזק את האפשרות שהריבית בישראל תרד בהמשך, בזמן שבארה"ב היא בדרך למעלה.

מה זה עושה לכסף שלכם בחו"ל

כאן מגיע החלק המעשי. כל השקעה בחו"ל שאינה מגודרת היא בעצם שתי השקעות: אחת בנכס עצמו ואחת בדולר. התשואה שלכם בשקלים היא שילוב של שתיהן.

דוגמה מהשבועות האחרונים: מהשיא של 6 באוקטובר ועד הנעילה אתמול ירד מדד S&P 500 בכ-8.2% בדולרים. באותה תקופה הדולר התחזק מול השקל בכ-8%. מי שמחזיק קרן מחקה על המדד בלי גידור מטבע ראה בשקלים ירידה של כאחוז אחד לכל היותר. מי שמחזיק קרן מגודרת ספג את רוב הירידה הדולרית.

ומתחילת השנה? לפי נתוני Yahoo Finance, המדד עלה בכ-4.8% במחיר, בדולרים. הדולר עלה מול השקל בכ-4% מאז סוף 2025, ולכן בקרן לא מגודרת התשואה בשקלים קרובה ל-9%. בקרן מגודרת התשואה קרובה לתשואה הדולרית, פחות עלות הגידור. החישוב לפי מחיר המדד בלבד, בלי דיבידנדים ובלי דמי ניהול.

אבל אל תסיקו מזה שחשיפה מטבעית היא תמיד יתרון. בין ינואר לסוף מאי, כשהדולר צנח לכיוון 2.80 שקלים, אותם משקיעים בדיוק הפסידו על המטבע. החשיפה לדולר פועלת כמו בולם זעזועים בזמן ירידות בוול סטריט, כי אז הדולר נוטה להתחזק, אבל היא גם מקטינה את הרווח כשהשקל מתחזק. בכתבה שפרסמנו באוקטובר על השקל החזק והחיסכון בחו"ל פירטנו איך בודקים את רמת החשיפה בקרן או בקופה.

לגדר או לא לגדר?

אין תשובה אחת, אבל כדאי להכיר כמה עובדות לפני שמחליטים:

  • הגידור עולה כסף. לפי מוטי אזולאי ממגדל, שדיבר עם גלובס בתחילת החודש, עלות גידור לשנה עלתה מכ-0.5% בתחילת השנה לכ-2.3%, בגלל פער הריביות. העלות הזו מקוזזת מהתשואה של קרן מגודרת.
  • החלפה בדיעבד היא הימור. מעבר מקרן חשופה לקרן מגודרת אחרי שהדולר כבר עלה 18% מקבע את מה שהיה, ולא מגן ממה שיהיה. בקרנות נאמנות ובקרנות סל זה גם עלול לגרור מס על רווחים.
  • בפנסיה ובגמל ההחלטה בדרך כלל לא שלכם. מסלולים כלליים מנהלים את החשיפה בעצמם. מי שבחר מסלול מחקה מדד יכול לבדוק בדוח השנתי או באתר הגוף המנהל אם המסלול מגודר.
  • התחזיות מפוזרות. לפי אייס, בנק UBS צופה 3.10 שקלים לדולר בסוף 2026, ובגולדמן זאקס צופים 3.35 בעוד 12 חודשים. כשבנקים גדולים רחוקים זה מזה בכ-8%, קשה לבנות תיק על ניחוש של כיוון המטבע.

בנק ישראל, הריבית והמחירים בסופר

ביום שני, 23 בנובמבר, יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית. על הנייר, אינפלציה של 1.1% מצדיקה הורדה. בפועל, ההערכה הרווחת בשוק היא שהריבית תישאר 3.25%, בין היתר בגלל השקל. שקל חלש מייקר מוצרים מיובאים, טיסות וחופשות, וזה עלול להחזיר לחצי מחירים בחודשים הקרובים.

מי שמחזיק משכנתא בפריים ירגיש את ההחלטה ישירות. פירטנו את ההשפעה על ההחזר החודשי, על ההלוואות ועל הפיקדונות בכתבה על החלטת הריבית ב-23.11, ולא נחזור על זה כאן.

השורה התחתונה

הדולר-שקל של היום הוא תוצאה של שלושה כוחות שפועלים יחד: ריבית אמריקאית שעולה, ירידות בוול סטריט שמפעילות את מנגנון הגידור של המוסדיים, ואי ודאות מקומית. כל אחד מהם יכול להתהפך מהר, וזה בדיוק מה שקרה בחצי השנה האחרונה.

למשקיע הפרטי המסקנה היא לא לנחש את השער, אלא לדעת מה יש לו ביד: אילו מהקרנות והמסלולים שלו חשופים לדולר, אילו מגודרים, ואם התמהיל הזה מתאים לו גם כשהשקל יתחזק שוב. המידע בכתבה כללי ואינו ייעוץ השקעות.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.

שוקיסט
המקום שלך בשוק ההון

האמור באתר הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ, שיווק או המלצה להשקעה המתחשבים בנתוניו של כל אדם. נתוני המדדים מוצגים לצורכי מידע בלבד ועשויים להתעדכן בעיכוב.