תכנון פיננסי מתשלומי ריבית מאג״ח: סולם, ברבור ותיק תזרים ידוע

מי שמתקרב לפרישה חלקית, מי שרוצה לממן מטרה בטווח בינוני, או מי שמחפש שכבת הכנסה יציבה לצד תיק המניות, חוזר שוב ושוב לאותה שאלה: איך לבנות תזרים כסף שניתן לתכנן מראש, בלי להיות תלוי רק בדיבידנד משתנה או במשיכה מקרן פנסיה. אחת התשובות הקלאסיות היא תיק אג״ח שמבוסס על תשלומי ריבית (קופונים) מסדרות ממשלתיות וקונצרניות מדורגות. הכתבה הזו מסבירה את העקרונות, את האסטרטגיות המקובלות, ומביאה דוגמאות עם שמות סדרות אמיתיות שנסחרות בבורסת תל אביב.

התוכן שלפניכם אינו ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לרכוש או למכור נייר ערך כלשהו. אין כאן התאמה למצבכם האישי. התשואות והמחירים משתנים מדי יום; דוגמת התיק בהמשך היא אילוסטרטיבית בלבד, על בסיס שיעורי הקופון הנקובים של הסדרות שצוינו, ואינה הבטחת תשואה או תזרים.

למה עכשיו: סביבת תשואות גבוהה יחסית וצורך בתזרים ידוע

אחרי שנים שבהן ריבית בנק ישראל הייתה נמוכה מאוד, השוק המקומי חזר לסביבה שבה אג״ח ממשלתיות שקליות לטווח בינוני נסחרות בתשואות נומינליות סביב 3.5% עד כ־4.1%, לפי עקום התשואות של בנק ישראל ונתוני מסחר בבורסה בתחילת אוקטובר 2026. ריבית בנק ישראל עצמה עומדת על 3.25% מאז תחילת ספטמבר 2026, אחרי סדרת הורדות במהלך השנה. עבור מי שמתכנן פרישה חלקית, השלמת הכנסה, או חיסכון ליעד עם מועד ידוע, המשמעות מעשית: אפשר לבנות שכבת תזרים מקופונים ברמות שלא היו זמינות בקלות לפני כמה שנים, בלי לנטוש לגמרי את רכיב המניות או את החיסכון הפנסיוני.

תזרים ידוע אינו "תשואה מובטחת בשוק". מחיר האג״ח בבורסה עולה ויורד עם שינויי הריבית. מי שמוכר לפני הפדיון עלול להפסיד או להרוויח על הקרן. מי שבונה תיק סביב החזקה עד פדיון, ומתבסס בעיקר על לוח התשלומים של הקופונים, מקבל כלי תכנון: מתי נכנס כסף, כמה (ברוטו), ובאיזה מועד חוזרת הקרן.

קופון מול תשואה לפדיון: מה באמת נכנס לחשבון

שני מספרים מופיעים כמעט בכל דף אג״ח, וחשוב לא לערבב ביניהם:

• קופון (שיעור ריבית נקוב): האחוז מהערך הנקוב שמשולם כריבית לפי לוח הסדרה (שנתי או חצי־שנתי). זה הבסיס לתזרים התכנוני. לדוגמה, ממשלתי שקלי 0728 נושא קופון שנתי של 4.1%, וממשלתי שקלי 0731 נושא קופון של 3.75%.
• תשואה לפדיון (YTM): התשואה השנתית המחושבת אם קונים היום במחיר השוק, מקבלים את כל הקופונים ומחזיקים עד הפדיון. אם האג״ח נסחרת מעל הפארי, ה־YTM נמוך מהקופון; אם מתחת לפארי, ה־YTM גבוה ממנו. נכון ל־7.10.2026, לפי נתוני ביזפורטל, ממשלתי שקלי 0728 נסחרה בתשואה ברוטו של כ־3.45% וממשלתי שקלי 0731 בכ־3.9%.

לתכנון תזרים, הקופון והלוח חשובים יותר מה־YTM היום־יומי. ה־YTM עוזר להשוות בין סדרות ולבדוק אם המחיר סביר ביחס לעקום. שניהם משתנים עם השוק, והמס על הריבית מנוכה במקור לפי כללי מס הכנסה הכלליים (כעקרון: 15% על ריבית מאג״ח לא צמוד, ו־25% על ריבית ריאלית מאג״ח צמוד מדד; אין כאן ייעוץ מס).

הסיכונים שחייבים להכיר לפני שבונים תיק

• סיכון אשראי: באג״ח ממשלתי הסיכון נמוך יחסית, כי המנפיק הוא מדינת ישראל. באג״ח קונצרני יש סיכון שהמנפיק לא יעמוד בתשלומים. לכן בתיק תזרים שמרני בוחרים בדרך כלל דירוג השקעה גבוה (למשל AA־ ומעלה במעלות, או מקביל במידרוג), ולא רודפים אחרי תשואה גבוהה מסדרות מסוכנות.
• סיכון מח״מ (Duration): ככל שהמח״מ ארוך יותר, מחיר האג״ח רגיש יותר לשינוי בריבית. סדרה ארוכה כמו ממשלתי שקלי 1035 (פדיון אוקטובר 2035) תנוע חזק יותר מסדרה קצרה כמו 0728 אם הריבית תשתנה.
• סיכון אינפלציה: באג״ח שקלי לא צמוד, הקופון קבוע בשקלים. אם האינפלציה גבוהה מהצפוי, כוח הקנייה של התזרים נשחק. באג״ח צמוד מדד (גליל / ממצ״מ) הקרן והריבית מתעדכנים עם המדד, אבל הקופון הריאלי עצמו נמוך יותר.
• סיכון נזילות: סדרות ממשלתיות גדולות נסחרות בנפחים גבוהים. סדרות קונצרניות קטנות עלולות להיסחר במרווח קנייה־מכירה רחב, במיוחד בסכומים גדולים.

אסטרטגיה 1: סולם אג״ח (Bond Ladder)

סולם אג״ח הוא פיזור של הסכום על פני כמה מועדי פדיון, למשל כל שנה או כל שנתיים. הרעיון פשוט: בכל שנה (או בתדירות שבחרתם) נפדית מדרגה אחת, והקרן שחוזרת משמשת למטרה או לגלגול לסדרה חדשה בקצה הרחוק של הסולם. כך מקטינים את הסיכון של לנעול את כל הכסף בריבית אחת ולתקופה אחת.

דוגמה לרעיון סולם שקלי בינוני, עם סדרות אמיתיות מהבורסה: ממשלתי שקלי 0728 (פדיון יולי 2028, קופון 4.1%), ממשלתי שקלי 0829 (פדיון אוגוסט 2029, קופון 4.6%), וממשלתי שקלי 0731 (פדיון יולי 2031, קופון 3.75%). שלוש המדרגות נותנות תזרים קופונים שנתי ידוע מראש, ופריסה של פדיונות קרן לאורך כשלוש עד חמש שנים. מדיניות גלגול בפדיון: כשמדרגה נפדית, מחליטים מראש אם הכסף יוצא למטרה או נקנה שוב בסדרה חדשה בטווח הרחוק של הסולם, לפי צורך התזרים באותה שנה.

אסטרטגיה 2: ברבור (Barbell)

בברבור מרכזים חלק מהתיק בטווח קצר מאוד (נזילות וגמישות לריבית משתנה) וחלק בטווח ארוך יותר (קופון גבוה יותר או נעילה לתקופה ארוכה), וממעטים בטווח הבינוני. היתרון: יש כרית נזילה מצד אחד, ותזרים יציב מהאג״ח הארוכות מצד שני. החיסרון: אם עקום התשואות משתנה בצורה לא אחידה, הביצועים עלולים להיות שונים מסולם מאוזן.

דוגמה לרעיון ברבור מקומי: צד קצר עם ממשלתי שקלי 0728 או סדרה קרובה יותר לפדיון, וצד ארוך עם ממשלתי שקלי 1035 (פדיון אוקטובר 2035, קופון שנתי סביב 4.15% לפי נתוני מסחר). מי שרוצה הגנה חלקית מאינפלציה יכול לשים בצד הארוך גם ממשלתי צמוד 1033 (קופון 1.6%, פדיון אוקטובר 2033) במקום או לצד השקלי הארוך.

אסטרטגיה 3: תיק הכנסה קבועה ממשלתי + קונצרני בדירוג השקעה

תיק הכנסה קבועה בונה את רוב התזרים מאג״ח ממשלתיות (שקלי ו/או צמוד), ומוסיף שכבה קטנה יותר של אג״ח קונצרניות בדירוג גבוה כדי להרחיב מעט את התשואה או לגוון את לוח התשלומים. הכלל השמרני: הקונצרני לא מחליף את הממשלתי כבסיס, אלא משלים אותו. מדדי תל בונד צמודות AA־AAA, למשל, מרכזים סדרות בדירוג גבוה, וקרנות מחקות עליהם יכולות לשמש כלי משני למי שלא רוצה לבחור סדרה בודדת, אבל לתיק תזרים מדויק עדיפות סדרות בודדות עם לוח תשלומים ידוע.

דוגמאות קונצרניות אמיתיות בדירוג גבוה שנכון ל־7.10.2026 מופיעות בנתוני המסחר: חשמל אגח 36 (צמודה למדד, קופון שנתי 2.99% בתשלום חצי־שנתי, פדיון מאי 2034, דירוג ilAAA במעלות ו־Aaa.il במידרוג), ולאומי אגח 186 (צמודה למדד, קופון שנתי 2.02%, פדיון לשיעורין עד נובמבר 2033, דירוג ilAAA). שתיהן נכללות בסביבת מדדי הדירוג הגבוה, אך הן נושאות סיכון אשראי ומרווח ממשלתי (לפי ביזפורטל: כ־0.5 עד 0.6 נקודות אחוז מעל הממשלתי המקביל), ובלאומי 186 יש גם פירעון לשיעורין שמקטין את הקרן לאורך הזמן.

דוגמאות אמיתיות מהבורסה: שקלי, צמוד וקונצרני

להלן סדרות שאומתו מול נתוני מסחר עדכניים (ביזפורטל / MTS / TheMarker, נכון ל־7.10.2026 או סמוך לכך). המספרים הם נקודת זמן בלבד:

• ממשלתי שקלי 0728: קופון 4.1%, פדיון 31.7.2028, מח״מ כ־1.8, תשואה ברוטו כ־3.45%.
• ממשלתי שקלי 0829: קופון 4.6%, פדיון 31.8.2029, מח״מ כ־2.8, תשואה ברוטו כ־3.72%.
• ממשלתי שקלי 0731: קופון 3.75%, פדיון 31.7.2031, מח״מ כ־4.5, תשואה ברוטו כ־3.9%.
• ממשלתי שקלי 1035: קופון כ־4.15%, פדיון 31.10.2035, תשואה סביב 3.9% עד 4.13% לפי מועד הציטוט.
• ממשלתי צמוד 0431: קופון 2%, פדיון 30.4.2031, מח״מ כ־4.4, תשואה ברוטו כ־2.17% (ריאלית).
• ממשלתי צמוד 1033: קופון 1.6%, פדיון 31.10.2033, מח״מ כ־6.6, תשואה ברוטו כ־2.16%.
• חשמל אגח 36: קופון 2.99% צמוד, פדיון 11.5.2034, דירוג ilAAA / Aaa.il.
• לאומי אגח 186: קופון 2.02% צמוד, פדיון לשיעורין עד 30.11.2033, דירוג ilAAA.

שימו לב: באג״ח צמוד הקופון נקוב ריאלית, והתשלום בפועל גדל עם מדד המחירים. באג״ח שקלי הסכום בשקלים קבוע (לפני מס).

דוגמת תיק ממוספרת ותזרים משוער

הדוגמה הבאה מניחה תיק של 500,000 ₪ ערך נקוב, רכישה קרובה לפארי לצורך הפשטה, והחזקה בעיקר לשם קבלת קופונים. זה תרגיל חינוכי בלבד, לא הצעה להרכבה ולא הבטחת תזרים. מחירי השוק, עמלות הקנייה, המס והצמדת המדד ישנו את הסכום בפועל.

מס׳	סדרה	הקצאה	ערך נקוב (₪)	קופון נקוב	תזרים ריבית שנתי משוער (ברוטו, ₪)
1	ממשלתי שקלי 0728	20%	100,000	4.1%	4,100
2	ממשלתי שקלי 0829	20%	100,000	4.6%	4,600
3	ממשלתי שקלי 0731	18%	90,000	3.75%	3,375
4	ממשלתי צמוד 0431	16%	80,000	2.0%	1,600 (+הצמדה)
5	חשמל אגח 36	14%	70,000	2.99%	כ־2,090 (+הצמדה)
6	לאומי אגח 186	12%	60,000	2.02%	כ־1,210 (+הצמדה; קרן לשיעורין)

סה״כ תזרים ריבית שנתי משוער מהקופונים: כ־17,000 ₪ ברוטו, כלומר בממוצע כ־1,400 ₪ לחודש, לפני מס ועמלות. החלק השקלי (שורות 1 עד 3) נותן תזרים נומינלי ידוע יותר; החלק הצמוד (שורות 4 עד 6) מוסיף הגנה חלקית מאינפלציה אבל עם קופון נקוב נמוך יותר ועם סיכון אשראי בקונצרני. בפדיון כל מדרגה חוזרת גם הקרן (או חלקה, בלאומי 186), ואז נדרשת החלטה מראש: משיכה למטרה או גלגול לסדרה חדשה.

מה לבדוק לפני הקנייה

• דירוג ועדכניות הדירוג: בממשלתי הסיכון אשראי נמוך יחסית. בקונצרני בדקו מעלות ו/או מידרוג, אופק הדירוג, והאם יש מנגנון תוספת ריבית בירידת דירוג (כפי שקיים למשל בחשמל אגח 36).
• מח״מ וטווח לפדיון: התאימו את אורך הסדרה לאופק שבו לא תצטרכו למכור. מח״מ ארוך מגדיל את תנודת המחיר.
• מרווח (Spread) מול הממשלתי: באג״ח קונצרני בדקו כמה נקודות בסיס אתם מקבלים מעל סדרה ממשלתית דומה, ומה הסיכון שאתם לוקחים תמורתן.
• נזילות ומחזור מסחר: העדיפו סדרות עם מחזור סביר, במיוחד אם הסכום גדול או אם ייתכן שתצטרכו למכור לפני הפדיון.
• מס ועמלות: הבינו באופן כללי את שיעור הניכוי במקור על ריבית (שקלי מול צמוד), ובדקו את עמלת הקנייה והחזקה אצל הבנק או חבר הבורסה. עמלה גבוהה על סכום קטן עלולה לאכול חלק ניכר מהתשואה בשנה הראשונה.
• סוג הפדיון: פדיון חד־פעמי מול פדיון לשיעורין משנה את לוח הקרן. בלאומי אגח 186, למשל, חלק מהקרן חוזר בכל תשלום.

מה לעשות עכשיו

אין צורך לקנות הכל ביום אחד. המטרה היא לבנות תמונת תזרים שמתאימה ליעדים שלכם, ואז לבחור מבנה (סולם, ברבור או תיק הכנסה מעורב) בצורה מסודרת.

• הגדירו את הצורך: כמה כסף חודשי או שנתי אתם רוצים מהקופונים, ולכמה שנים. בלי מספר יעד קשה לבחור הקצאה.
• בחרו אופק: סמנו מתי הכסף יידרש בפועל (פרישה חלקית, שכר לימוד, רכישה). האופק קובע את אורך הסולם.
• הפרידו שקלי מצמוד: החליטו איזה חלק מהתזרים צריך להיות קבוע בשקלים ואיזה חלק מוגן מאינפלציה.
• בדקו סדרות אמיתיות: השוו בבורסה או אצל הברוקר את הקופון, ה־YTM, המח״מ והנזילות של הסדרות שציינו (או חלופות דומות באותם טווחים).
• הגבילו את הקונצרני: אם בכלל מוסיפים קונצרני, העדיפו דירוג השקעה גבוה ושיעור מוגבל מהתיק.
• כתבו מדיניות גלגול: מראש, מה קורה כשמדרגה נפדית: משיכה, גלגול, או חלוקה בין השניים.
• חשבו מס ועמלה: בקשו מהברוקר הערכת ניכוי במקור ועמלת ביצוע לפני ביצוע הוראה.
• התייעצו כשצריך: במקרים מורכבים, או כשיש שילוב עם פנסיה ומס אישי, שווה לשוחח עם בעל רישיון מתאים.

לסיכום, תכנון פיננסי מבוסס תשלומי ריבית מאג״ח הוא כלי לבניית תזרים ידוע יותר, לא קסם ולא תחליף לייעוץ אישי. בסביבת תשואות גבוהה יחסית של 2026 אפשר לבנות סולם או ברבור עם סדרות ממשלתיות אמיתיות כמו ממשלתי שקלי 0728, 0829 ו־0731, ולהשלים בזהירות עם צמודות ממשלתיות או קונצרניות בדירוג גבוה. הצעד החשוב הוא להתחיל מהיעד ומהאופק, ורק אחר כך לבחור סדרות.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.