תזרים חודשי מחיסכון שממשיך לגדול: איך עובדת משיכה קבועה מפוליסה, מגמל להשקעה ומקרנות נאמנות
אפשר לקבל סכום קבוע לחשבון כל חודש מחיסכון נזיל, הרבה לפני הפרישה, בזמן שהיתרה ממשיכה להיות מושקעת. הכתבה מסבירה איך עובדת משיכה חודשית מפוליסת חיסכון, מקופת גמל להשקעה ומקרנות נאמנות, איך משנים את הסכום, מה דמי הניהול ואיך מחושב המס על הרווח בכל משיכה. טבלה מספרית מראה מתי היתרה ממשיכה לגדול ומה עושה לה ירידה בשוק בשנה הראשונה. התוכן כללי ואינו ייעוץ השקעות או מס.
יש לכם חיסכון נזיל שצמח יפה, ואתם לא רוצים לשבור אותו. מצד שני, תוספת קבועה של כמה אלפי שקלים בחודש הייתה עושה לכם את החיים קלים יותר: שכר דירה, חוג לילדים, או פשוט פחות לחץ בסוף החודש. יש דרך באמצע: משיכה חודשית קבועה מהחיסכון, כשהיתרה ממשיכה להיות מושקעת ולעבוד. לא צריך לחכות לפרישה בשביל זה, וגם לא צריך לוותר על הנזילות.
איך עובדת משיכה חודשית קבועה
הרעיון פשוט. אתם קובעים סכום, למשל 2,000 ש"ח, והגוף המנהל מוכר בכל חודש חלק קטן מהחיסכון ומעביר את הכסף לחשבון הבנק שלכם. כל מה שלא נמשך נשאר במסלול ההשקעה שבחרתם.
אם התשואה השנתית גבוהה מקצב המשיכה, היתרה יכולה להמשיך לגדול גם כשאתם מושכים ממנה. אם התשואה נמוכה יותר, או שהשוק יורד, היתרה תקטן. זה לא תשלום מובטח, זו פשוט הוראה למכור קצת בכל חודש.
שינוי הסכום: ברוב המוצרים הנזילים אפשר להגדיל, להקטין או לעצור את המשיכה. בודקים מול הגוף המנהל איך מגישים בקשה, באזור האישי או בטופס, וממתי השינוי נכנס לתוקף.
משיכה נוספת: המשיכה הקבועה לא נועלת את שאר הכסף. אפשר למשוך סכום חד פעמי מעבר לה, בכפוף לתנאי המוצר.
פוליסת חיסכון: המנגנון הכי מוכן מראש
בחברות הביטוח זה מוצר מוכר. באתר הראל, בשאלות הנפוצות על "מגוון השקעות וחיסכון", כתוב שאפשר לקבוע סכום הכנסה חודשית, שהחברה מכנה "אנונה", שיועבר לחשבון מדי חודש. להראל יש גם תוכנית ייעודית בשם "הראל מגוון הכנסה חודשית". לפי החברה, משיכה חלקית או מלאה אפשרית בכל עת בלי עלות או קנס, בניכוי מס רווח הון אם יש, ואפשר לשנות מסלול כמה פעמים בשנה בלי עלות.
גם כלל מציעה פוליסה נזילה, "חיסכון פיננסי לעתיד", עם מבחר מסלולי השקעה ונזילות מלאה. לפני שמצטרפים לכל פוליסה, שאלו במפורש אם יש בה הוראת משיכה חודשית, כי לא כל פוליסה מציעה את זה באותה צורה.
בפוליסת חיסכון אין תקרת הפקדה שנתית, וזה אחד היתרונות שלה למי שיש לו סכום גדול להשקיע.
קופת גמל להשקעה: משיכות חודשיות רצופות
קופת גמל להשקעה נזילה בכל עת. לפי כל זכות, שכתבו את הדף בסיוע רשות שוק ההון, אפשר להפקיד עד 83,641 ש"ח בשנה לכל הקופות יחד (2026), ומשיכה משולמת בתוך 4 ימי עסקים.
הנקודה החשובה לנושא שלנו נמצאת בתקנון התקני של הקופות, שמפורסם למשל באתרים של ילין לפידות ומנורה מבטחים. לפי סעיף 12.3, עמית שמבקש לקבל את הכספים בתשלומים חודשיים רצופים יקבל אותם ביום קבוע בכל חודש, לפי החלטת החברה המנהלת. כלומר, יש מסגרת למשיכה חודשית גם כאן, גם הרבה לפני גיל 60.
בין הגופים שמנהלים קופות גמל להשקעה ומפרטים אותן באתר: אלטשולר שחם, מור, מיטב, הפניקס, כלל, ילין לפידות ומנורה מבטחים. איך בדיוק מגדירים משיכה חודשית, ואם אפשר לעשות את זה באזור האישי, משתנה מגוף לגוף. שווה להתקשר ולשאול לפני שבוחרים.
קרנות נאמנות: פדיון חודשי, לרוב באופן ידני
גם קרן נאמנות היא חיסכון נזיל, ואפשר לפדות ממנה יחידות בכל יום מסחר דרך הבנק או בית ההשקעות. ההבדל הוא שלא מצאנו באתרי הגופים הגדולים מנגנון מובנה ומפורסם של "פדיון חודשי קבוע" בקרנות.
בפועל, מי שרוצה תזרים חודשי מקרן עושה את זה לבד: פודה סכום קבוע פעם בחודש באפליקציה. זה דורש משמעת, אבל נותן גמישות מלאה. אם הבנק או הברוקר שלכם מציע הוראת פדיון קבועה, זה יחסוך לכם את הטרחה, ושווה לשאול.
מסלולי השקעה: איפה הכסף שנשאר יושב
בכל המוצרים כאן אתם בוחרים מסלול. בגמל להשקעה ובפוליסות, אצל אלטשולר שחם, הפניקס, כלל והראל, תמצאו בדרך כלל מסלול כללי, מסלול מניות, מסלולי אג"ח, מסלולים שעוקבים אחרי מדדים כמו S&P 500, מסלול כספי ומסלול הלכה. בקרנות נאמנות הבחירה רחבה עוד יותר.
מעבר בין מסלולים באותו מוצר, בגמל להשקעה ובפוליסה, לא נחשב אירוע מס. בקרנות נאמנות זה שונה: מעבר מקרן לקרן הוא מכירה, והמס על הרווח נגבה כבר אז.
דמי ניהול: מה בודקים
קופת גמל להשקעה: לפי כל זכות, התקרה היא עד 1.05% בשנה מהצבירה ועד 4% מההפקדות. בפועל רבים משלמים פחות, ואת הממוצעים בכל קופה רואים בגמל נט של רשות שוק ההון. בד"כ ניתן לקבל דמי ניהול כ- 0.6% מהצבירה, וללא דמי ניהול מההפקדה.
פוליסת חיסכון: לא מצאנו תקרה רגולטורית מקבילה. דמי הניהול נקבעים בתנאי הפוליסה, ואת הנתונים בפועל אפשר להשוות בפוליסה נט. בד"כ כאן דמי הניהול מעט יקרים יותר, כ 0.8% - 0.7% מהצבירה.
קרנות נאמנות: לכל קרן דמי ניהול משלה, שמפורסמים בדף הקרן ובאתר הבורסה. בקרנות מחקות הם בדרך כלל נמוכים יותר מאשר בקרנות מנוהלות, אבל בודקים כל קרן לגופה.
על חיסכון שאתם מושכים ממנו שנים, גם חצי אחוז הבדל בשנה מצטבר לסכום שמורגש.
מס על הרווח: איך הוא מחושב בכל משיכה
הכלל הבסיסי, לפי רשות המסים, הוא מס של 25% על רווח ההון הריאלי, כלומר על הרווח שמעל עליית המדד. מה שחשוב להבין: משלמים מס רק על חלק הרווח שבתוך כל משיכה, לא על כל הסכום.
פוליסת חיסכון וגמל להשקעה: הגוף המנהל מחשב את חלק הרווח הריאלי בכל משיכה ומנכה את המס במקור. לפי כל זכות, בגמל להשקעה מי שמדרגת המס שלו נמוכה מ-25% עשוי להיות זכאי להחזר מס.
קרנות נאמנות: בקרן "פטורה" המס של 25% על הרווח הריאלי נגבה בפדיון, לפי עלות היחידות שנפדו, והבנק מנכה אותו במקור. לפי בנק דיסקונט, מכירה של קרן "חייבת" פטורה ממס אצל המשקיע, כי המס משולם ברמת הקרן. בסוף השנה הבנק מנפיק טופס 867 עם המס שנוכה.
דוגמה קצרה: יש לכם 500,000 ש"ח, מתוכם 400,000 ש"ח הפקדות. בערך 20% מכל משיכה הם רווח. ממשיכה של 2,000 ש"ח, כ-400 ש"ח הם רווח, והמס עליהם כ-100 ש"ח (לפני התאמה למדד, שמקטינה את הרווח החייב). יש גם מס יסף על הכנסות גבוהות במיוחד, ומי שקרוב לסף שווה שיבדוק.
סיכון הרצף: למה זה משנה מתי השוק יורד
זה החלק שהכי מפתיע אנשים. שתי תקופות עם אותה תשואה ממוצעת יכולות להיגמר אחרת לגמרי, תלוי מתי הגיעה הירידה. כשאתם מושכים כסף בזמן שהשוק נמוך, אתם מוכרים יותר יחידות כדי לקבל אותו סכום. היחידות האלה כבר לא יהיו שם כשהשוק יתאושש.
מה אפשר לעשות? להחזיק כרית של שנה או שנתיים של משיכות במסלול סולידי, להוריד את הסכום החודשי זמנית אחרי ירידה חדה, או לבחור מסלול מתון יותר לכסף שתצטרכו בקרוב. הטבלה הבאה מראה את ההבדל.
דוגמה מספרית: 500 אלף ש"ח ומשיכה חודשית
הדוגמה להמחשה בלבד. ההנחות: יתרה של 500,000 ש"ח, תשואה שנתית קבועה של 6% (היפותטית), משיכה בסוף כל חודש, בלי מס, בלי דמי ניהול ובלי אינפלציה. התשואות בפועל לא קבועות ואינן מובטחות. היתרות מעוגלות למאות ש"ח.
תרחיש | אחרי שנה | אחרי 3 שנים | אחרי 5 שנים | אחרי 10 שנים |
|---|---|---|---|---|
משיכה של 2,000 ש"ח בחודש | 505,300 | 517,000 | 530,100 | 570,500 |
משיכה של 3,000 ש"ח בחודש | 493,000 | 477,800 | 460,700 | 408,000 |
2,000 ש"ח, ירידה של 20% בשנה הראשונה ואז 6% | 378,300 | 374,300 | 369,700 | 355,800 |
כמו הקודם, אבל משיכה של 1,500 ש"ח מהשנה השנייה | 378,300 | 387,000 | 396,700 | 426,600 |
מה רואים? במשיכה של 2,000 ש"ח בחודש, שהיא כ-4.8% בשנה, היתרה ממשיכה לגדול כשהתשואה 6%. ב-3,000 ש"ח, כ-7.2% בשנה, היתרה נשחקת לאט. ושימו לב לשורה השלישית: אותה משיכה, אבל ירידה אחת בהתחלה, והיתרה כבר לא חוזרת לנקודת הפתיחה גם אחרי עשר שנים. הקטנה קטנה של הסכום אחרי הירידה מחזירה את היתרה למסלול צמיחה.
למי זה מתאים, ולמי פחות
משיכה חודשית מחיסכון נזיל מתאימה למי שיש לו סכום משמעותי שלא נועד למטרה קרובה, ורוצה להפוך חלק ממנו להכנסה קבועה בלי למכור הכל. למשל, מי שעבר לעבודה חלקית, מי שלוקח שנת לימודים, או מי שפשוט רוצה מרווח קבוע בתקציב.
היא פחות מתאימה כשאין קרן חירום נפרדת. אם המשיכה החודשית היא גם כרית הביטחון שלכם, כל ירידה בשוק תרגיש כמו משבר. היא גם פחות מתאימה אם יש לכם הלוואה יקרה: לעתים קרובות עדיף קודם לסגור חוב בריבית גבוהה, ורק אחר כך לייצר תזרים מהחיסכון.
עוד שאלה שכדאי לשאול את עצמכם: האם הסכום החודשי באמת קבוע, או שאתם צריכים יותר בחלק מהחודשים? אם התשובה היא השנייה, אולי עדיף סכום בסיס נמוך יותר, ומשיכה חד פעמית כשצריך.
מה לעשות עכשיו
תחליטו על סכום: חשבו כמה אתם מושכים בשנה כאחוז מהיתרה. ככל שהאחוז קרוב לתשואה שאתם מצפים לה או גבוה ממנה, היתרה פחות תגדל.
תשאלו את הגוף המנהל: האם יש הוראת משיכה חודשית, באיזה יום בחודש, איך משנים את הסכום וכמה זה עולה.
תבדקו דמי ניהול: השוו בגמל נט ובפוליסה נט, ובקרנות בדף הקרן.
תכינו כרית: שנה או שנתיים של משיכות במסלול סולידי מורידות את הצורך למכור בשפל.
תעקבו פעם בשנה: בדקו את היתרה ואת המס שנוכה, ועדכנו את הסכום אם צריך.
הכתבה כללית ולהסבר בלבד. היא אינה ייעוץ השקעות או ייעוץ מס ואינה מחליפה התאמה אישית. לפני החלטה, בדקו את התנאים מול הגוף המנהל והתייעצו עם בעל רישיון.
בסוף, תזרים חודשי טוב הוא כזה שאתם יכולים לחיות איתו גם בחודש שבו השוק מחליט להיות פחות נחמד.
התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.
