מדדי ארה"ב וקרנות הסל שעוקבות אחריהם: מדריך קריאה למדף

מפה של המדף, לא הוראת קנייה

הכתבה הזו היא מדריך לקרנות הסל שעוקבות אחרי מדדי מניות בארה"ב, ואחרי חלקים מתוכו. היא אינה ייעוץ השקעות אישי, אינה המלצה לקנות או למכור נייר מסוים, ואינה מתאימה את סוג הנכס לגיל, לאופק או ליכולת לספוג הפסד. שני מוצרים יכולים לשאת את אותו שם מדד ועדיין להיות שונים בדמי הניהול, במבנה המשפטי, בנזילות ובאופן שבו הם מחזיקים את המניות. יחס הוצאות, הרכב ומדד הייחוס משתנים. קורא בישראל צריך לבדוק גם זמינות אצל הברוקר, מטבע, ומיסוי, עם בעל רישיון כשזה רלוונטי. אין כאן חוות דעת מס.

המספרים שלהלן נלקחו מדפי מנפיקים וממסמכי מדד, בבדיקה ב-3.10.2026. איפה שתאריך המסמך מוקדם יותר, הוא מצוין.

איך קרן סל על מדד עובדת

מדד הוא חישוב. אי אפשר לקנות אותו ישירות. קרן סל עוקבת מנסה להביא את תשואת המדד, לפני עלויות, באמצעות החזקה של המניות שבתוכו, או של מדגם שקרוב אליהן. היחידה נסחרת בבורסה לאורך היום, כמו מניה, ולכן המחיר בשוק יכול לעמוד מעט מעל שווי הנכסים הנקי או מעט מתחתיו. זה הפער שנקרא פרמיה או דיסקאונט.

יחס ההוצאות הוא העלות השנתית של הקרן כאחוז מהנכסים, כפי שהמנפיק מציג בתשקיף. הוא לא כולל עמלה לברוקר, לא את מרווח הקנייה-מכירה, ולא מס. על סכום גדול לאורך שנים, פער של כמה מאיות האחוז בין שתי קרנות על אותו מדד מצטבר. הוא לא אומר איזו קרן "טובה יותר" ביום מסחר תנודתי, כי אז המרווח והנזילות יכולים לעלות על ההפרש בדמי הניהול.

סטיית עקיבה היא הפער בין תשואת הקרן לתשואת המדד. חלק ממנה הוא דמי הניהול. חלק יכול לבוא מדיבידנד בעיתוי שונה, ממזומן, מדגימה במקום שכפול מלא, או מהמבנה. "עוקבת אחרי ה-S&P 500" היא התחלה של משפט.

עוד הבדל: שיטת השקלול. מדד לפי שווי שוק מגדיל חברות ששוות יותר. מדד לפי מחיר המניה מגדיל מניה שמחירה בדולרים גבוה, גם אם החברה קטנה יותר.

מדד S&P 500: חמש מאות גדולות, לא כל הבורסה

בתיאור של State Street לקרן SPY, מדד S&P 500 נועד למדוד את מקטע החברות הגדולות בשוק המניות האמריקאי, והוא משוקלל לפי שווי שוק מתואם לסחירות (float-adjusted). אותה קרן מתארת אותו גם כמדד רחב של חברות גדולות על פני 11 סקטורי GICS. כלומר יש כאן רוחב סקטוריאלי, אבל לא את אלפי החברות הקטנות יותר.

נכון ל-1.10.2026, פילוח הסקטורים ב-SPY הראה טכנולוגיית מידע ב-39.93%. נדל"ן וחומרי גלם ישבו קרוב לתחתית, סביב 1.7% כל אחד. זו תמונת הרכב, לא תחזית. המשקל נקבע לפי שווי שוק, ולכן עלייה בקומץ חברות גדולות משנה את פני המדד גם בלי החלפת הרשימה. זה לא פיזור שווה בין ענפי הכלכלה.

שלוש קרנות סל מרכזיות על אותו מדד, לפי דפי המנפיקים:

• SPY, State Street SPDR S&P 500 ETF Trust. שואפת, לפני הוצאות, להתאים באופן כללי למחיר ולתשואת S&P 500. יחס הוצאות ברוטו 0.0945% (מידע קרן נכון ל-3.10.2026). State Street מציינת שזו נאמנות יחידות (unit investment trust). הושקה בינואר 1993.

• VOO, Vanguard S&P 500 ETF. בדף Vanguard נכתב שהיא שואפת לעקוב אחרי ביצועי מדד S&P 500, ושהיא מחלקת ETF של קרן המדד Vanguard 500. שם גם מתואר שכפול מלא: החזקה של המניות במשקלי שווי השוק של המדד. יחס ההוצאות המוצג הוא 0.03%, עם תאריך יחס 28.4.2026.

• IVV, iShares Core S&P 500 ETF של BlackRock. בדף הקרן, נכון לתשקיף העדכני המוצג שם, יחס ההוצאות 0.03% (דמי ניהול 0.03% והוצאות אחרות מעוגלות ל-0.00%). המדד המוצהר הוא S&P 500.

שלושתן על אותו שם מדד, והן לא זהות. SPY יקרה יותר בדף המוצר, והמבנה שלה הוא נאמנות יחידות, לא קרן פתוחה כמו מחלקת ה-ETF של Vanguard. IVV ו-VOO מציגות יחס הוצאות נמוך יותר. במסחר תכוף, או כשצריך שוק אופציות עמוק, מסתכלים גם על מחזור, מרווח ופרמיה לשווי הנכסי. בהחזקה ארוכה של סכום שמגולגל לאט, שורת דמי הניהול שוקלת יותר. אין כאן תשובה אחת.

נאסד"ק 100: מאה חברות, בלי סקטור פיננסי, ועם תקרת משקל

לפי מתודולוגיית Nasdaq-100 של נאסד"ק, המדד מודד 100 מהחברות הגדולות שאינן פיננסיות ונסחרות בנאסד"ק. השקלול הוא שווי שוק מתואם, לא רשימה שווה ולא שקלול לפי מחיר. חברה בענף הפיננסים לפי Industry Classification Benchmark אינה זכאית, וגם קרן ריט אינה זכאית. לכן נאסד"ק 100 אינו "כל מה שנסחר בנאסד"ק", ואינו מדד נאסד"ק המרוכב. במתודולוגיה יש גם תקרות משקל ברמת חברה וברמת נייר. Invesco ציינה שחל מ-1.5.2026 שינוי בכללי השקלול והתחזוקה, אז תשואה היסטורית ארוכה לא מספרת את כללי היום. את התקרות המדויקות קוראים במסמך המתודולוגיה, לא בסיכום.

שתי קרנות סל על המדד הזה:

• QQQ, Invesco QQQ. קרן סל פסיבית על נאסד"ק 100. בדף הבית של Invesco מופיע יחס הוצאות כולל של 0.18%. בהודעה על מודרניזציה צוין שהצבעת בעלי יחידות אישרה הורדה מ-0.20% ל-0.18%, עם אפשרות להשקעה מחדש של הכנסה ולהשאלת ניירות. QQQ נבנתה כנאמנות יחידות. את המבנה המשפטי אחרי המהלך מאשרים בתשקיף העדכני.

• QQQM, Invesco NASDAQ 100 ETF. גם היא על מדד נאסד"ק 100. במסמך מוצר של Invesco (P-QQQM, יולי 2026), עם ביצועים נכון ל-30.6.2026, יחס ההוצאות הכולל המוצג הוא 0.15%. Invesco עצמה מתארת את QQQM כיחס הוצאות נמוך יותר למי שמחזיק לטווח ארוך, ואת QQQ כנייר עם נזילות גבוהה יותר במסחר. זה תיאור של המנפיק על הבדל במבנה העלות, לא דירוג של "איזו עדיפה".

באותו מסמך של QQQM, נכון ל-30.6.2026 ולפי סיווג ICB ולא GICS, טכנולוגיה היוותה 68.51% מהמדד. אסור להדביק את זה ל-39.93% טכנולוגיית מידע ב-S&P 500: שיטת הסיווג, התאריך והיקום שונים. בנאסד"ק 100 אין סקטור פיננסי. הכיוון כן ברור. נאסד"ק 100 מרוכז יותר סביב חברות צמיחה גדולות.

הדאו: שלושים מניות, ומשקל לפי מחיר

בדף DIA של State Street המדד מתואר כ-30 מניות "צ'יפ כחול" אמריקאיות, ומשוקלל מחיר (price weighted). המשקל נקבע לפי מחיר המניה בדולרים, לא לפי שווי החברה. פיצול שמוריד את המחיר בלי לשנות את שווי החברה משנה את המשקל. לכן הדאו יכול לספר סיפור אחר מ-S&P 500 באותו יום.

קרן DIA של State Street SPDR Dow Jones Industrial Average ETF Trust שואפת לפני הוצאות להתאים באופן כללי למחיר ולתשואה של מדד דאו ג'ונס. יחס הוצאות ברוטו 0.16% בדף הקרן, נכון למידע הקרן מ-3.10.2026. State Street מציינת שגם כאן מדובר בנאמנות יחידות. לא אומתה כאן קרן סל שנייה, לא ממונפת, על אותו מדד דאו, ולכן אין טיקר נוסף. מוצר ממונף או הפוך, אם קיים, הוא מכשיר אחר.

חברות קטנות, וכל השוק האמריקאי

קרן IWM של iShares Russell 2000 ETF עוקבת אחרי מדד ראסל 2000. בדף iShares יחס ההוצאות בתשקיף הוא 0.19%. נכון ל-1.10.2026 הקרן החזיקה 1,986 ניירות. Vanguard מתארת את אותו מדד, בדף VTWO (Vanguard Russell 2000 ETF), כמדד לא מנוהל שמייצג חברות אמריקאיות קטנות. VTWO היא מחלקת ETF של קרן המדד של Vanguard על ראסל 2000, ובדף נכתב שהיא משתמשת בשכפול מלא. יחס ההוצאות המוצג הוא 0.06%, עם תאריך 2.2.2026.

כללי הבחירה המדויקים של ראסל 2000, כולל הקשר לראסל 3000, יושבים במתודולוגיה של FTSE Russell. מדפי המוצר ברור שזו לא גרסה קטנה של S&P 500. פיזור על פני כאלפיים שמות מפזר סיכון בתוך מקטע החברות הקטנות, ולא מוחק את התנודתיות של המקטע.

מלכודת שמות: VB, ששמה בדף Vanguard הוא Vanguard Morningstar Small-Cap ETF, מציגה יחס הוצאות של 0.03% (תאריך 28.4.2026) ותווית מדד של מדד small-cap "מחובר" (spliced). היא לא מסומנת שם כעוקבת ראסל 2000. "מניות קטנות אמריקאיות" הוא תיאור, לא מספר מדד אחד.

מול זה, VTI, Vanguard Morningstar Total Stock Market ETF, שואפת לפי דף Vanguard לעקוב אחרי Morningstar US Total Market Index, שמתואר שם כמייצג בקירוב את כל שוק המניות האמריקאי הסחיר, מחברות גדולות ועד מיקרו. הקרן דוגמת את המדד, לא בהכרח מחזיקה כל נייר. יחס ההוצאות 0.03%, תאריך 28.4.2026. VTI רחבה מ-VOO כי היא יורדת אל מתחת לחברות הגדולות. היא לא "בטוחה יותר" בגלל זה. היא פשוט מדד אחר.

למה שתי קרנות על אותו מדד אינן אותו מוצר

כשמשווים שתי קרנות סל שכתוב עליהן אותו מדד, יש חמישה הבדלים שחוזרים, והם לא המלצה:

• השם המדויק של המדד. "S&P 500" ו"Total Market" ו"Russell 2000" ו"Morningstar Small Cap" הם ארבעה יעדים. דמיון בשם השיווקי לא סוגר את הפער.

• יחס הוצאות, ברוטו ונטו. אם יש ויתור זמני על עמלה, צריך לראות מתי הוא נגמר. המספרים כאן הם מה שהמנפיק הציג ביום הבדיקה.

• מבנה. SPY ו-DIA מתוארות אצל State Street כנאמנויות יחידות. VOO ו-VTWO מתוארות כמחלקת ETF של קרן מדד. המבנה משפיע על מה מותר לקרן לעשות עם דיבידנד ועם השאלת ניירות. זה לא פרט לעורכי דין בלבד. זה חלק מהפער מול המדד.

• שכפול או דגימה. VOO ו-VTWO מתוארות כשכפול מלא. VTI מתוארת כדגימה. דגימה יכולה להיות יעילה במדד של אלפי ניירות, והיא גם מקור אפשרי לסטייה.

• מסחר. מרווח, מחזור, ופרמיה או דיסקאונט לשווי הנכסי. קרן זולה בדמי ניהול ועם מרווח רחב יכולה להיות יקרה יותר בעסקה קצרה. קרן יקרה יותר בדמי ניהול וסחירה מאוד יכולה להיות זולה יותר למי שנכנס ויוצא.

אחד-עשר הסקטורים של ה-S&P

לפי דף XLE של State Street, החברות בכל מדד Select Sector נבחרות לפי סיווג ענפי מתוך היקום של S&P 500, ו-11 המדדים יחד מכסים את כל החברות במדד. כלומר זו פריסה של אותו מדד גדול, לא רשימה חדשה של חברות בינוניות וקטנות. כל אחת מ-11 קרנות הסל של State Street במדף הזה הציגה, בבדיקה מול דף המוצר, יחס הוצאות ברוטו של 0.08%. מידע הקרן בדפים האלה נכון ל-3.10.2026. השמות העבריים כאן הם תרגום עבודה לקורא, והשם הקובע הוא שם המדד באנגלית.

• XLE, אנרגיה, Energy. מדד Energy Select Sector. בדף הקרן: נפט, גז ודלקים, וגם ציוד ושירותים לענף האנרגיה.

• XLC, שירותי תקשורת, Communication Services. מדד Communication Services Select Sector.

• XLK, טכנולוגיית מידע, Information Technology. מדד Technology Select Sector. זה הסקטור הכבד בתוך S&P 500 נכון לחתך אוקטובר 2026, לא "כל מה שקשור ל-AI".

• XLF, פיננסים, Financials. מדד Financial Select Sector.

• XLV, בריאות, Health Care. מדד Health Care Select Sector.

• XLI, תעשייה, Industrials. מדד Industrial Select Sector.

• XLP, צריכה בסיסית, Consumer Staples. מדד Consumer Staples Select Sector. בדרך כלל מוצרים שקונים גם כשהצמיחה מאטה, אבל זו הגדרת סיווג, לא הבטחת יציבות.

• XLY, צריכה מחזורית, Consumer Discretionary. מדד Consumer Discretionary Select Sector. צריכה שרגישה יותר לכיס של משקי הבית.

• XLU, תשתיות, Utilities. מדד Utilities Select Sector.

• XLB, חומרי גלם, Materials. מדד Materials Select Sector.

• XLRE, נדל"ן, Real Estate. מדד Real Estate Select Sector. זו פרוסת הנדל"ן שבתוך S&P 500, לא "כל ריט באמריקה".

סקטור מרוכז יותר ממדד רחב. אם הענף יורד, הפיזור בתוכו לא מציל. סקטור הטכנולוגיה של ה-S&P אינו נאסד"ק 100: הראשון הוא פרוסת GICS מתוך 500 החברות הגדולות, השני מדד נפרד עם כללי כניסה ותקרות משלו.

מקבילות Vanguard: אותו רעיון, מדד רחב יותר

סדרת קרנות הסל הסקטוריאליות של Vanguard לא עוקבת אחרי מדדי Select Sector של S&P. בדפי המוצר הן שואפות לעקוב אחרי מדדי MSCI US Investable Market של הסקטור, עם הסימון 25/50 בשם המדד. Vanguard מתארת אותם ככוללים חברות גדולות, בינוניות וקטנות. לכן VGT אינה "אותה XLK בדמי ניהול אחרים". היא יכולה להחזיק שמות שאינם ב-S&P 500. יחס ההוצאות המוצג בכל עשר הקרנות הבאות הוא 0.09%, עם תאריך 19.12.2025 בדף Vanguard, והוא עדיין המספר שהופיע בבדיקה ב-3.10.2026.

• VDE מול האנרגיה, MSCI US Investable Market Energy 25/50.

• VOX מול שירותי התקשורת, MSCI US Investable Market Communication Services 25/50.

• VGT מול טכנולוגיית המידע, MSCI US Investable Market Information Technology 25/50.

• VFH מול הפיננסים, MSCI US Investable Market Index (IMI)/Financials 25/50.

• VHT מול הבריאות, MSCI US Investable Market Health Care 25/50.

• VIS מול התעשייה, MSCI US Investable Market Industrials 25/50.

• VDC מול הצריכה הבסיסית, MSCI US Investable Market Consumer Staples 25/50.

• VCR מול הצריכה המחזורית, MSCI US Investable Market Consumer Discretionary 25/50.

• VPU מול התשתיות, MSCI US Investable Market Utilities 25/50.

• VAW מול חומרי הגלם, MSCI US Investable Market Materials 25/50.

בנדל"ן אין בדף Vanguard תאום בשם "Select Sector". הקרן המוכרת היא VNQ, Vanguard Real Estate ETF. היא שואפת לעקוב אחרי MSCI US Investable Market Real Estate 25/50, ובדף נכתב שהיא מחפשת הכנסה וצמיחת הון מתונה באמצעות מניות של ריטים מסחריים, בשכפול מלא. יחס ההוצאות המוצג הוא 0.13%, תאריך 28.5.2026. XLRE היא פרוסת הנדל"ן של S&P 500 בדמי 0.08% ברוטו. VNQ היא מדד נדל"ן רחב יותר, עם דמי ניהול אחרים. מי שמחליף ביניהן בטבלה בלי לפתוח את שם המדד מערבב שני מוצרים.

הסימון 25/50 הוא חלק משם המדד אצל MSCI וקשור לכללי פיזור. את הניסוח המחייב קוראים במתודולוגיה. גם "סקטור" אצל Vanguard הוא מדד עם כללים, לא שק של כל מניה בענף.

נושאים: כששם הקרן רחב יותר מהמדד

קרן נושאית אינה סקטור GICS. היא עוקבת אחרי מדד שנבנה לפי נושא, בדרך כלל בדמי ניהול גבוהים יותר ובהרכב מרוכז יותר. הרשימה היא דוגמאות שאומתו, לא קטלוג ולא דירוג.

בינה מלאכותית. AIQ, Global X Artificial Intelligence & Technology ETF, שואפת לפני עמלות להתאים למדד Indxx Artificial Intelligence & Big Data. יחס הוצאות כולל 0.68% נכון ל-2.10.2026. בדף מתוארות חברות שיכולות להרוויח משימוש ב-AI, וגם חברות חומרה לניתוח נתונים. באותו תאריך היו 88 החזקות. זה אינו XLK.

רובוטיקה. BOTZ, Global X Robotics & Artificial Intelligence ETF, עוקבת לפני עמלות אחרי Indxx Global Robotics & Artificial Intelligence Thematic Index. גם כאן יחס ההוצאות הכולל 0.68% נכון ל-2.10.2026. הדף מדבר על רובוטיקה תעשייתית, רובוטים שאינם תעשייתיים, וכלי רכב אוטונומיים. בחתך החזקות מאותו יום הופיעו, בין היתר, יצרניות ציוד כמו Fanuc ו-Keyence לצד Nvidia. אותן אותיות AI בשם לא הופכות את BOTZ ואת AIQ לאותה רשימה.

תעופה וביטחון. ITA, iShares U.S. Aerospace & Defense ETF, עוקבת אחרי Dow Jones U.S. Select Aerospace & Defense Index. יחס הוצאות 0.37% בתשקיף המוצג בדף. נכון ל-1.10.2026 היו בה 50 החזקות, וכמעט כולן סווגו לתת-ענף התעופה והביטחון. זו חשיפה אמריקאית ומרוכזת. היא אינה "סקטור התעשייה" XLI, שרחב בהרבה.

שבבים. שתי קרנות נפוצות, שני מדדים. SOXX, iShares Semiconductor ETF, עוקבת אחרי NYSE Semiconductor Index. יחס הוצאות 0.33%. נכון ל-1.10.2026 היו בה 30 החזקות, רובן שבבים וחלק ציוד לייצור שבבים. SMH, VanEck Semiconductor ETF, שואפת לפני עמלות לעקוב אחרי MVIS US Listed Semiconductor 25 Index, מדד של חברות בייצור שבבים ובציוד. יחס הוצאות כולל 0.35% בדף VanEck נכון ל-2.10.2026. "25" בשם המדד הוא רמז לריכוז. שבב הוא גם רכיב כבד בתוך XLK ובתוך נאסד"ק 100. קרן שבבים מוסיפה ריכוז על ריכוז, לא מחליפה את הצורך להבין כמה שבבים כבר יושבים במדד הרחב.

אנרגיה נקייה. ICLN, iShares Global Clean Energy ETF, עוקבת אחרי S&P Global Clean Energy Transition Index (Net). יחס הוצאות 0.38% (דמי ניהול 0.37% והוצאות אחרות 0.01%). זה מדד מניות גלובלי, לא XLE, שיושבת על נפט, גז וציוד. ב-ICLN, נכון ל-1.10.2026, ארצות הברית היוותה 37.79% וסין 22.90%. יש גם מסכי מעורבות עסקית. "אנרגיה" בלי שם המדד היא מילה, לא מוצר.

זהב. GLD, SPDR Gold Shares, אינה קרן מניות. מטרת SPDR Gold Trust, לפי הדף, היא שהיחידות ישקפו את מחיר הזהב הפיזי בניכוי הוצאות הנאמנות, מול LBMA Gold Price PM. יחס ההוצאות 0.40%. הזהב מוחזק בצורה מוקצית אצל שומרים. זו לא קרן כורים ולא XLB. 0.40% בשנה הוא פער מובנה מול מחיר המתכת, לפני עלויות מסחר.

סייבר. BUG, Global X Cybersecurity ETF, שואפת לפני עמלות להתאים למדד Indxx Cybersecurity. יחס הוצאות כולל 0.50% נכון ל-2.10.2026, עם 31 החזקות נכון ל-1.10.2026. זו רשימת אבטחת מידע, לא "כל מי שמשתמש בענן".

מה משתנה כשהקורא יושב בישראל

הטיקרים נסחרים בעיקר בארה"ב ובדולר. חשבון שקלי רואה גם את המדד וגם את הדולר מול השקל. דמי ניהול נמוכים לא מנטרלים מטבע. לא כל ברוקר ישראלי מציע כל טיקר, ולפעמים מה שמוצע הוא קרן מזינה, קרן צוברת, או מחלקה אחרת. השם "S&P 500" על דף שיווקי עדיין דורש ISIN, מדינת רישום, והאם הדיבידנד מחולק או נצבר.

מס על דיבידנד אמריקאי, זיכוי מס זר, וקרן צוברת מול קרן מחלקת תלויים בסוג החשבון. אין כאן שיעור מס ואין העדפה בין מבנים. זו שאלה ליועץ מס או לבעל רישיון שמכיר את החשבון. גם השעה חשובה: פרמיה לשווי הנכסי יכולה להיפתח סביב פתיחה או סביב זהב שזז כשהבורסה האמריקאית סגורה חלקית.

מה לעשות עכשיו

הצעד המעשי הוא לקרוא דף מוצר, לא לבחור מנצח מהרשימה. על כל קרן שמעניינת אתכם, לפני כל פעולה, פתחו את התשקיף או את דף המנפיק ובדקו חמישה שדות:

• שם המדד המלא, לא הכינוי. אם כתוב Select Sector, Morningstar, MSCI IMI, Russell, Nasdaq-100 או LBMA, עצרו וודאו שזה המדד שחשבתם עליו.

• יחס הוצאות ברוטו ונטו, והאם יש ויתור שפג. המספרים בכתבה הם צילום מ-3.10.2026 או מהתאריך שצוין לידם.

• מספר החזקות, ועשרת השמות הגדולים. כך רואים ריכוז בלי להסתמך על מילת הנושא בכותרת.

• מרווח חציוני, ומספר הימים שבהם הקרן נסחרה בפרמיה או בדיסקאונט. זה חלק מהעלות שאינו בדמי הניהול.

• מבנה: נאמנות יחידות, קרן פתוחה, או נאמנות סחורה כמו בזהב. ואצל ברוקר ישראלי: האם הטיקר הזה בכלל זמין, ובאיזה מטבע ובאיזה חשבון.

כשמשווים שתי קרנות שאמורות להיות "אותו דבר", שאלו רק את זה: האם שם המדד זהה אות-באות, האם יחס ההוצאות הוא ההבדל היחיד, ומה קורה למחיר בעסקה בגודל שאתם באמת עושים. אם שם המדד שונה, אין מה להכריע לפי דמי הניהול. XLK מול VGT, XLRE מול VNQ, IWM מול VB, XLE מול ICLN, GLD מול מניית כורה, SOXX מול "טכנולוגיה", כולם זוגות שנראים קרובים ונבנים אחרת.

מה לא לערבב: נאסד"ק המרוכב עם נאסד"ק 100. דאו משוקלל מחיר עם S&P 500 משוקלל שווי שוק. סקטור מתוך 500 החברות הגדולות עם מדד MSCI שכולל גם חברות קטנות. קרן נושאית יקרה ומרוכזת עם קרן שוק רחבה. תשואת עבר של מדד עם הבטחה. שום שורה כאן אינה הוראה לפתוח או לסגור פוזיציה.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.