בחירות, בורסה ושקל: מה קרה לשוק בתל אביב בתקופת הבחירות בעבר, ומה כדאי לדעת לפני יום שלישי
הבורסה בתל אביב סגורה ביום הבחירות, וול סטריט לא. ריכזנו מה מלמדים מחקר הבורסה על עשר מערכות בחירות וחישוב שלנו על חמש האחרונות על המניות והשקל, ומה כדאי לבדוק בתיק לפני יום שלישי.
ביום שלישי, 27 באוקטובר, הולכים לקלפי, והבורסה בתל אביב תהיה סגורה. בשבועות שלפני כן היא כבר הספיקה להגיב: בשבוע שהסתיים ביום שישי ירד ת"א 35 בכ-2.4% ות"א 125 בכ-1.4%, בזמן שה-S&P 500 ירד בכ-0.5% בלבד.
אז מה באמת קורה לשוק המניות ולשקל סביב בחירות בישראל? בדקנו את מחקר הבורסה על עשר מערכות בחירות, הוספנו חישוב משלנו על חמש המערכות האחרונות, וריכזנו מה כדאי לדעת לפני שבוע עמוס במיוחד.
מה פתוח ומה סגור השבוע
ביום שני, 26 באוקטובר, המסחר בתל אביב רגיל. ביום שלישי הבורסה סגורה בגלל יום הבחירות, והמסחר יחזור ביום רביעי, 28 באוקטובר. גם קרנות נאמנות לא נסחרות כשהבורסה סגורה, ופקודות יבוצעו רק ביום המסחר הבא.
וול סטריט, לעומת זאת, פתוחה ביום שלישי. מניות ישראליות שנסחרות גם בניו יורק, כמו טבע, נייס וטאואר, ימשיכו להיסחר שם, וכך גם קרנות סל אמריקאיות שעוקבות אחרי מניות ישראליות.
יש פה צירוף מקרים של לוח שנה. ישראל עברה לשעון חורף בלילה שבין שבת לראשון, וארה"ב תעבור רק ב-1 בנובמבר, כך שהשבוע הפער הוא שש שעות. המסחר הרגיל בניו יורק ננעל ב-22:00 שעון ישראל, בדיוק כשהקלפיות נסגרות והמדגמים עולים לשידור. התגובה הראשונה למדגמים תגיע במסחר המאוחר בניו יורק, והגדולה יותר ביום רביעי בבוקר בתל אביב.
וחשוב לזכור: מדגם הוא הערכה, לא תוצאה. לפי ynet, ועדת הבחירות נערכת לכ-650 אלף מעטפות כפולות, שהן כ-15 מנדטים שייספרו באיחור, ותוצאות האמת צפויות רק ביום חמישי בצהריים. כלומר, ביום רביעי השוק ייסחר על תמונה חלקית.
מה מצא מחקר הבורסה על עשר מערכות בחירות
יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב פרסמה ב-13 באוקטובר מחקר של הכלכלן ניסן אברהם, שבדק את עשר מערכות הבחירות מאז 2003. לפי הממצאים, שפורסמו בכלכליסט וב-i24NEWS, בשנה שאחרי הבחירות הניב ת"א 125 בממוצע 16.4%, לעומת 11.5% בשנה ממוצעת לאורך כל התקופה.
בשנה שלפני הבחירות התמונה הפוכה: ת"א 125 הניב בממוצע 5%, לעומת 10.1% במדד S&P 500 במונחים שקליים. כלומר, ערב בחירות השוק המקומי נטה לפגר אחרי וול סטריט, ובשנה שאחריהן נטה לסגור את הפער.
לפני שמתלהבים, החוקרים עצמם מסייגים. חלק מהבחירות שנבדקו נערכו אחרי משברים גדולים, כמו התפוצצות בועת הדוט-קום, המשבר הפיננסי העולמי והקורונה, וההתאוששות מהם ניפחה את התשואות. מחירי מניות מושפעים גם מריבית, מאינפלציה, מצמיחה ומהשווקים בעולם, ולא רק מהקלפי.
בחירות בלי הכרעה: הירידה מגיעה לפני הקלפי
הממצא המעניין ביותר במחקר נוגע לבחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה. שלושה חודשים לפני בחירות כאלה ירד ת"א 125 בממוצע ב-5.3%, לעומת ירידה של 0.2% בלבד לפני בחירות שהסתיימו בהכרעה. בחודש שלפני הבחירות הפער היה 3.3% מינוס לעומת 0.7% מינוס.
אחרי הבחירות התמונה התהפכה. לפי כלכליסט, בחודש שאחרי בחירות בלי הכרעה עלה המדד בממוצע ב-2.3%, לעומת ירידה של 0.7% אחרי בחירות עם הכרעה. אחרי שלושה חודשים התשואות היו 4.7% לעומת 4.1%, ואחרי חמישה חודשים 6.7% לעומת 6.5%, כמעט זהות.

המסקנה של החוקרים: החשש מקיפאון פוליטי נוטה להיות מתומחר עוד לפני הבחירות. גם כשאין הכרעה, זו כבר לא הפתעה ביום שאחרי. לפי המחקר, החולשה של השוק המקומי בחודשים האחרונים מרמזת שמשקיעים כבר מביאים בחשבון תרחיש כזה.
והנתונים של הסתיו הזה מתאימים לתיאור. לפי כלכליסט, ת"א 125 ירד ב-5.9% מסוף יולי ועד 13 באוקטובר. בשבוע שהסתיים ב-9 באוקטובר הוא איבד 3.6%, בזמן שה-S&P 500 עלה ב-1.2%, לפי Times of Israel. לפי חישוב שלנו מנתוני Yahoo Finance, ת"א 125 נמצא כעת כ-10% מתחת לשיא של מאי, אבל עדיין גבוה בכ-10% מסוף 2025.
היום שאחרי: חמש מערכות הבחירות האחרונות
בדקנו איך הגיב ת"א 35 ביום המסחר הראשון אחרי כל אחת מחמש מערכות הבחירות האחרונות, מאפריל 2019 ועד נובמבר 2022. המסקנה פשוטה: אף אחת מהן לא הזיזה את המדד ביותר מכ-1% ביום שאחרי.

בחודש שאחרי, ההבדלים כבר גדולים יותר, אבל הסיבות כמעט תמיד הגיעו מבחוץ. אחרי הבחירות של אפריל 2019, ספטמבר 2019 ומרץ 2021 עלה ת"א 35 בחודש שאחרי ב-0.9% עד 2.5%, לפי חישוב שלנו.
אחרי הבחירות של מרץ 2020 המדד צנח בתוך חודש בכ-19%. הפוליטיקה לא הייתה הסיבה: זה היה החודש שבו הקורונה הפילה את השווקים בכל העולם, וגם ה-S&P 500 ירד באותה תקופה בכ-16%. אחרי נובמבר 2022 ירד ת"א 35 בכ-3.5% בחודש שאחרי, בזמן שה-S&P 500 עלה בכ-5%, ובנק ישראל המשיך באותה תקופה להעלות ריבית.
הלקח: את יום הבחירות עצמו השוק בדרך כלל עובר בשקט יחסי. מה שקובע את הכיוון בחודשים שאחרי הוא שילוב של פוליטיקה, ריבית ומה שקורה בעולם.
השקל וחברות הדירוג
גם השקל לא נוטה לדרמות ביום שאחרי. בחמש מערכות הבחירות האחרונות שער הדולר זז ביום שאחרי בפחות מ-1%, לפי חישוב שלנו מנתוני Yahoo Finance. לפי מחקר הבורסה, בשנה שלפני בחירות התחזק השקל מול סל המטבעות ב-1.4% בממוצע, לעומת 2.3% בשנה ממוצעת, ובשנה שאחריהן ב-2.5%.
ביום שישי נסחר הדולר בכ-3.10 שקלים, כ-2.4% פחות מבסוף 2025. אם אתם מחזיקים קרנות שמשקיעות בחו"ל בלי גידור מטבע, שקל חזק יותר מקטין את התשואה שלכם בשקלים, ושקל חלש מגדיל אותה.
ברקע עומדת גם חברת הדירוג Fitch. בסקירה שפרסמה ב-12 באוקטובר היא הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמת A עם תחזית שלילית, ולפי The Jerusalem Post הזהירה שאם אף גוש לא יגיע ל-61 מנדטים, ממשלת מעבר עלולה לכהן חודשים ולהקשות על צמצום הגירעון.
חברת הדירוג צופה שהחוב הציבורי יעלה מ-68.5% מהתוצר ב-2025 ל-70.3% השנה. הבדיקה הבאה שלה צפויה עד סוף מרץ 2027.
לפי ynet, אחרי פרסום התוצאות הרשמיות לנשיא יש עד שבעה ימים להטיל את הרכבת הממשלה, ולמועמד יש 28 ימים, עם אפשרות הארכה של 14 ימים נוספים. כלומר, גם אם התמונה תתבהר מהר, הרכבת ממשלה לוקחת לרוב שבועות.
שבוע עמוס גם בלי הקלפי
הבחירות הן לא האירוע היחיד השבוע. ביום רביעי, 28 באוקטובר, הפדרל ריזרב יפרסם את החלטת הריבית ב-20:00 שעון ישראל. לפי FedWatch של CME, ביום שישי תמחר השוק סיכוי של כ-90% להשארת הריבית ללא שינוי.
באותו ערב, אחרי נעילת המסחר בניו יורק, ידווחו ענקית התוכנה Microsoft וחברת האם של גוגל Alphabet, וביום חמישי תדווח ענקית המסחר Amazon. ביום רביעי בבוקר המשקיעים בתל אביב יגיבו בבת אחת לבחירות ולמסחר של יום שלישי בוול סטריט, ובערב כבר תגיע החלטת הפד.
מה כדאי לבדוק בתיק שלכם
- לא להחליט לפי המדגם: המדגמים בבחירות קודמות לא תמיד דייקו, והפעם כ-15 מנדטים ייספרו באיחור. מי שמשנה תיק לפי מדגם של 22:00 עלול לגלות שהתמונה השתנתה עד יום חמישי.
- זהירות בפתיחה של יום רביעי: אחרי יום סגור, שלב הפתיחה עלול להיות תנודתי. אם אתם בכל זאת צריכים לבצע פעולה, פקודה עם הגבלת שער (לימיט) נותנת לכם שליטה על המחיר.
- כמה ישראל יש לכם בתיק: שווה לבדוק כמה מהחיסכון שלכם, כולל בפנסיה ובקרן ההשתלמות, מושקע במניות ובאג"ח בישראל, וכמה בחו"ל. פיזור בין שווקים מקטין את התלות באירוע מקומי אחד.
- לא לברוח לכסף מזומן בגלל כותרת: לפי סקירת הבורסה, בשבוע שהסתיים ב-9 באוקטובר פדה הציבור כ-639 מיליון שקל מקרנות סל על המדדים המובילים, והזרים דווקא קנו מניות בכ-672 מיליון שקל נטו. בעבר, גם אחרי בחירות בלי הכרעה הפער נסגר בתוך כמה חודשים, אבל אין לכך שום ערובה.
- המטבע חשוב כמו המדד: אם רוב התיק שלכם בחו"ל, תנועה של השקל אחרי הבחירות יכולה להשפיע על התשואה בשקלים לא פחות מהתנועה של המניות עצמן.
השורה התחתונה: בעבר השוק תמחר את חוסר הוודאות לפני הקלפי, לא אחריה, ואת היום שאחרי עבר בדרך כלל בתנודות קטנות. זה לא מבטיח שכך יהיה גם הפעם, אבל זה טוב מספיק כדי לא לתת למדגם אחד לנהל לכם את התיק.
התוכן בכתבה זו הוא מידע כללי ולימודי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור ניירות ערך. החברות והקרנות המוזכרות הן דוגמאות להמחשה ואינן המלצה. ביצועי עבר אינם מבטיחים תשואה בעתיד. הנתונים נכונים לנעילת המסחר בתל אביב ובניו יורק ביום שישי, 23.10.2026, ולמועד הכתיבה, 25.10.2026, ועשויים להשתנות.
התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.




