תיקון 190: מה באמת מקבלים כשמפקידים כסף פנוי לקופת גמל לקצבה

מי שמגיע לשנות החמישים המאוחרות או לשנות השישים עם סכום פנוי בבנק, מכירת דירה, ירושה או תיק השקעות שנבנה לאורך השנים, שומע כמעט תמיד את אותו משפט: "תבדוק תיקון 190". המשפט הקצר הזה מבטיח קצבה פטורה ממס ומשיכה עם מס של 15% בלבד, אבל מאחוריו יש מערכת כללים מפורטת, עם תנאי סף, רבדים שונים של כסף והבדלים חשובים בין קצבה, משיכה חד פעמית ומה שקורה במקרה פטירה. הכתבה הזו מפרקת את המנגנון לפי הנתונים שבתוקף בשנת 2026, כדי שאפשר יהיה לשאול את השאלות הנכונות לפני שמעבירים כסף.

התוכן שלפניכם הוא מידע כללי וחינוכי בלבד, ואינו ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס או ייעוץ השקעות אישי. הכללים מורכבים, תלויים בנתונים האישיים של כל חוסך ועשויים להשתנות. לפני הפקדה או משיכה משמעותית כדאי לקבל את התנאים בכתב מהגוף המנהל ולהתייעץ עם בעל רישיון מתאים.

מה זה בעצם תיקון 190, ולמה הוא לא מוצר

תיקון 190 הוא תיקון לפקודת מס הכנסה שנכנס לתוקף בשנת 2012. הוא נולד על רקע רפורמה מ-2008, שבעקבותיה כספים חדשים שמופקדים לקופות גמל מיועדים ככלל לתשלום כקצבה ולא למשיכה חד פעמית. המהלך הזה הפך את קופות הגמל לפחות אטרקטיביות למי שרצה להפקיד בהן כסף פנוי, ותיקון 190 נועד, בין היתר, להחזיר את העניין על ידי קביעת כללי מס מיוחדים לכסף שכבר שולם עליו מס.

חשוב להבין את ההבחנה: אין קופה בשם "תיקון 190". המוצר עצמו הוא קופת גמל לקצבה רגילה, בגוף מנהל כמו בית השקעות או חברת ביטוח, ותיקון 190 הוא מסגרת המס שחלה על חלק מהכספים בתוכה. מכאן שגם ניהול הכסף בקופת גמל בניהול אישי (IRA) הוא החלטה נפרדת: הוא משנה את מי שבוחר את ההשקעות, אבל לא את מעמד המס של הכסף.

שני רבדים בהפקדה אחת: קצבה מזכה וקצבה מוכרת

כשמפקידים סכום פנוי לקופת גמל לקצבה במעמד עצמאי, הכסף לא נרשם כגוש אחד. הגופים המנהלים מחלקים אותו לשני רבדים, ולכל רובד יש כללי משיכה ומס משלו:

• רובד ראשון, קצבה מזכה: סכום עד תקרת ההפקדה המוטבת לעצמאי, שעומדת לפי פרסומי הגופים המנהלים על 38,412 ש"ח בשנת 2026. החלק הזה מתנהג כמו חיסכון פנסיוני רגיל, ומשיכה שלו כסכום חד פעמי כפופה לאישור פקיד שומה או לכללי המס הרגילים על קצבה.
• רובד שני, קצבה מוכרת: היתרה שמעל התקרה. עליה חלים כללי תיקון 190, כלומר קצבה פטורה ממס מגיל 60 או משיכה חד פעמית במס מופחת, בכפוף לתנאים.

בדוגמה שמפרסם אחד מבתי ההשקעות, הפקדה של 500,000 ש"ח בשנת 2026 מתחלקת ל-38,412 ש"ח ברובד הקצבה המזכה ול-461,588 ש"ח ברובד הקצבה המוכרת. שימו לב גם לנקודה עדינה: לא כל כסף פרטי מסווג אוטומטית כ"תשלומים פטורים". הסיווג תלוי, בין היתר, בשאלה אם החוסך זכאי בגין ההפקדה להטבת מס. לכן אחרי ההפקדה כדאי לבקש מהקופה אישור כתוב שמראה איך בדיוק נרשם כל חלק.

תנאי הסף למשיכה: גיל 60 וקצבה מזערית

אפשר להפקיד לקופת גמל לקצבה כמעט בכל גיל, אבל ההטבות של תיקון 190 נפתחות רק בשלב המשיכה, ורק אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:

• גיל 60 ומעלה: לפני הגיל הזה רובד הקצבה המוכרת אינו נזיל במסגרת ההטבה. מי שמפקיד בגיל 52 צריך להניח שהכסף סגור לפחות שמונה שנים.
• קצבה מזערית בפועל: לפי מדריך רשות המסים לקיבוע זכויות, סכום הקצבה המזערית עומד על 5,306 ש"ח לחודש בשנת 2026. לפי פרסומי הגופים המנהלים, הקצבה צריכה להשתלם בפועל ממקור פנסיוני, לא כולל קצבת הביטוח הלאומי וקצבת שארים, ונדרשת בדרך כלל הצגה של שלושה תלושי קצבה.

כדאי לא לבלבל בין שני מספרים שנשמעים דומים. סכום הקצבה המזערית, 5,306 ש"ח, הוא תנאי להיוון. תקרת הקצבה המזכה, 9,430 ש"ח לחודש בשנת 2026, היא בסיס לחישוב הפטור החלקי על קצבה רגילה מקרן פנסיה: 57.5% ממנה, כלומר 5,422 ש"ח לחודש. מדובר בשני מנגנונים נפרדים, והפטור על הקצבה המוכרת אינו נגזר מהתקרה הזו.

קצבה פטורה או משיכה חד פעמית

מי שעומד בתנאים יכול לבחור בין שתי דרכים עיקריות לקבל את כספי הקצבה המוכרת, ואפשר גם לשלב ביניהן:

• קצבה חודשית: לפי פרסומי הגופים המנהלים, קצבה מוכרת מגיל 60 פטורה ממס, הן על הקרן והן על הרווחים, בלי תקרה. גובה הקצבה תלוי במסלול שנבחר בגוף המשלם, למשל קרן פנסיה או פוליסת ביטוח, ובמקדם ההמרה.
• משיכה חד פעמית: היוון של הקצבה המוכרת, עם מס של 15% על מרכיב הרווח הנומינלי בלבד, ולא על הקרן שהופקדה.
• שילוב: אפשר להשאיר חלק מהסכום לקצבה ולמשוך את היתרה, בכפוף לכך שהתנאים ממשיכים להתקיים.

הבחירה כאן היא לא רק שאלה של מס. קצבה נותנת הכנסה קבועה לכל החיים, אבל מוותרת על הגמישות של סכום הוני. משיכה חד פעמית נותנת חופש, אבל הכסף יוצא ממעטפת הקופה, ומשם והלאה רווחים עתידיים עליו יחויבו לפי הכללים הרגילים של תיק השקעות.

מס של 15% נומינלי מול 25% ריאלי: מתי זה באמת זול יותר

הטענה השיווקית הנפוצה היא "15% במקום 25%". בפועל ההשוואה מורכבת יותר, כי מדובר בבסיסים שונים: 15% חלים על הרווח הנומינלי, כולל החלק שנובע מאינפלציה, ואילו 25% בתיק השקעות רגיל חלים ככלל על הרווח הריאלי, אחרי ניכוי האינפלציה. הנה המחשה מקורית ומפושטת, שאינה חישוב מס מדויק:

• נקודת המוצא: הופקדו 400,000 ש"ח ברובד הקצבה המוכרת, ואחרי כמה שנים הם צמחו ל-480,000 ש"ח. הרווח הנומינלי הוא 80,000 ש"ח, והמס במשיכה לפי 15% הוא 12,000 ש"ח.
• אם האינפלציה המצטברת הייתה 5%: הקרן המתואמת היא 420,000 ש"ח, הרווח הריאלי 60,000 ש"ח, ו-25% ממנו הם 15,000 ש"ח. כאן המסלול של 15% נומינלי זול יותר.
• אם האינפלציה המצטברת הייתה 10%: הקרן המתואמת היא 440,000 ש"ח, הרווח הריאלי 40,000 ש"ח, ו-25% ממנו הם 10,000 ש"ח. כאן דווקא המס הריאלי זול יותר.

כלל אצבע שעולה מהחשבון: 15% נומינלי זולים יותר מ-25% ריאלי כל עוד האינפלציה המצטברת בתקופה נמוכה מכ-40% מהתשואה הנומינלית המצטברת. בדוגמה, התשואה הייתה 20%, ולכן נקודת האיזון היא אינפלציה מצטברת של 8%. בפועל, כשהאינפלציה נמוכה ביחס לתשואה, למשל אינפלציה של 2% בשנה לצד תשואה של 6% בשנה, היתרון נוטה לצד 15% נומינלי. כשהאינפלציה מתקרבת למחצית מהתשואה או יותר, הוא עלול להתהפך. יעד האינפלציה של בנק ישראל הוא 1% עד 3% בשנה, אבל יעד אינו הבטחה, וגם התשואה אינה ידועה מראש. החישוב בפועל נעשה לפי נוסחה בסעיף 9א לפקודה, ולא כולל דמי ניהול ונסיבות אישיות. ובכל מקרה, מי שבוחר בקצבה לא משלם מס על הקצבה המוכרת בכלל, וזו ההשוואה המשמעותית יותר עבור רבים.

מה קורה לכסף במקרה פטירה

אחד הנימוקים שבגללם תיקון 190 משמש גם לתכנון בין דורי הוא הטיפול בכסף אחרי פטירה. לפי פרסומי הראל ומיטב, הכללים מבחינים בין שני מצבים:

• פטירה לפני גיל 75: הקרן והרווחים עוברים למוטבים בפטור ממס, אם הכסף נמשך בתוך כשלושה חודשים מהפטירה. רווחים שנצברים אחרי המועד הזה חייבים במס של 25% על הרווח הריאלי.
• פטירה אחרי גיל 75, לפני תחילת קצבה מוכרת: המוטבים יכולים למשוך את הכסף במס של 15% על הרווח הנומינלי, או להעביר אותו לקופת גמל לקצבה על שמם ולקבל ממנו קצבה מוכרת פטורה, בכפוף לתנאים.

שני דגשים חשובים כאן. הראשון: הכללים מפורטים יותר ממשפט שיווקי כמו "עד 75 הכול פטור", ויש להם תנאים לפי סוג הכספים, המוטבים ותקנון הקופה. השני: המוטבים בקופת גמל אינם בהכרח היורשים לפי צוואה. מי שמפקיד סכום משמעותי צריך לוודא שמינוי המוטבים מעודכן, ולעדכן אותו אחרי אירועים משפחתיים כמו נישואים, גירושים או לידה.

עלויות, נזילות ותקרות שכדאי להכיר

ההטבה במס יכולה להישחק בקלות אם לא שמים לב לעלויות. בקופות גמל התקרה החוקית לדמי ניהול היא 1.05% בשנה מהצבירה ו-4% מכל הפקדה. בהפקדה חד פעמית של 500,000 ש"ח, דמי ניהול מרביים מההפקדה היו מגיעים ל-20,000 ש"ח, סכום שיכול למחוק חלק ניכר מהיתרון במס. בפועל אפשר להתמקח ולהגיע לשיעורים נמוכים בהרבה, ולעתים לאפס מההפקדה, ולכן זה הסעיף הראשון שכדאי לסגור בכתב.

• נזילות: עד גיל 60 ועד שהקצבה המזערית משתלמת בפועל, רובד הקצבה המוכרת אינו נזיל במסגרת ההטבה. כסף שאולי יידרש לפני כן מתאים יותר לאפיק נזיל.
• תקרות: אין תקרת הפקדה שנתית לתשלומים פטורים, אבל יש תקרת צבירה כוללת של מיליוני שקלים לפי גיל. לפי מיטב, בקופה בניהול אישי ההפקדה מוגבלת לכ-6.3 מיליון ש"ח, ובסכומים גבוהים מאוד ההיוון נעשה מול פקיד השומה ולא ישירות מול הקופה.
• שינוי מסלול: מעבר בין מסלולי השקעה בתוך הקופה אינו אירוע מס, בניגוד למכירת ניירות ערך בתיק רגיל.
• ניוד: העברת כספים בין קופות אינה משיכה, אבל אחריה חשוב לבדוק שהסיווג של התשלומים הפטורים נקלט נכון אצל הגוף המקבל.

כדאי להכיר גם את החלופה הקרובה: קופת גמל להשקעה. היא נזילה בכל עת עם מס של 25% על הרווח הריאלי, ומאפשרת קצבה פטורה מגיל 60, אבל ההפקדה אליה מוגבלת ל-83,641 ש"ח בשנה בשנת 2026. מי שמחזיק סכום גדול בבת אחת מגלה מהר שהתקרה הזו מגבילה, ושם תיקון 190 נכנס לתמונה.

למי זה עשוי להתאים, ולמי פחות

אין כלל שלפיו כל מי שעבר את גיל 60 צריך להפקיד לפי תיקון 190. התמונה תלויה במצב האישי, אבל אפשר לזהות כמה דפוסים:

• עשוי להתאים: חוסכים בגילי 55 עד 70 עם כסף פנוי שכבר שולם עליו מס, קצבה פנסיונית צפויה או קיימת מעל הקצבה המזערית, ואופק שבו לא צפוי צורך דחוף בכסף.
• עשוי להתאים גם: מי שרוצה להשאיר כסף למוטבים בצורה מסודרת, ומבין את ההבחנה בין פטירה לפני גיל 75 ואחריו.
• פחות מתאים: מי שהקצבה שלו צפויה להיות נמוכה מהקצבה המזערית, ולכן ייתקל בבעיה כשירצה למשוך כסף.
• פחות מתאים גם: מי שעדיין צעיר יחסית ועלול להזדקק לכסף לפני גיל 60, או מי שלא בנה עדיין קרן חירום נזילה.

מה לעשות עכשיו

• לבדוק את הקצבה הצפויה: להוציא מהדוח השנתי או מהגוף המנהל הערכה של הקצבה החודשית, ולהשוות אותה לסכום הקצבה המזערית שבתוקף.
• להגדיר מטרה לכסף: קצבה נוספת לכל החיים, סכום הוני גמיש או כסף למוטבים. המטרה קובעת אם תיקון 190 בכלל רלוונטי.
• לבקש הצעת דמי ניהול בכתב: גם מההפקדה וגם מהצבירה, משני גופים לפחות, לפני שמעבירים כסף.
• לקבל אישור סיווג אחרי ההפקדה: כמה נרשם כקצבה מזכה וכמה כתשלומים פטורים, ולשמור את המסמך לשנים.
• לעדכן מוטבים: למנות מוטבים בקופה ולבדוק שהמינוי מתאים לרצון שלכם, בנפרד מהצוואה.
• להשאיר רזרבה נזילה: לא להפקיד את כל הכסף הפנוי, ולהשאיר בצד סכום לחירום ולהוצאות הקרובות.
• להתייעץ לפני סכום גדול: יועץ פנסיוני או יועץ מס יכולים לחבר בין תיקון 190, קיבוע הזכויות והמס על הקצבה הרגילה לתמונה אחת.

תיקון 190 הוא כלי חזק בידיים הנכונות: הוא יכול להפוך כסף פנוי לקצבה פטורה ממס, לחסוך מס במשיכה ולהקל על העברה בין דורית. אבל הוא לא קיצור דרך אוטומטי, והתנאים שלו נבדקים ביום המשיכה, לא ביום ההפקדה. מי שמבין את הרבדים, את תנאי הסף ואת העלויות לפני שהוא מעביר כסף, ייהנה מההטבה בלי הפתעות.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.