תמונת מצב מלאה
מרכזים נכסים, הפקדות, הכנסות והוצאות קבועות ועתידיות במקום אחד.
כלי לתכנון פיננסי אישי
בנו תחזית אישית שמחברת בין ההון שכבר צברתם, הכנסות עתידיות, הוצאות מתוכננות וגיל הפרישה הרצוי.
מרכזים נכסים, הפקדות, הכנסות והוצאות קבועות ועתידיות במקום אחד.
רואים כיצד ההון והתזרים עשויים להתפתח בתרחישי תשואה ואינפלציה שונים.
משווים גילי פרישה ומבינים כיצד שנות עבודה, הפקדות והכנסות משפיעות על התוכנית.
ההרשמה ללא עלות ונדרשת להפעלת המחשבון ולשמירת התוכנית.
המחשבון מיועד להמחשה ולתכנון ראשוני בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, השקעות או המלצה. לקבלת החלטות מומלץ לפנות לבעל רישיון מתאים לייעוץ מקצועי ואישי.
אין סכום אחד שמתאים לכולם. התכנון מתחיל בהוצאות הצפויות ובפער בינן לבין ההכנסות בכל גיל. צריך להבחין בין כסף נזיל שאפשר להשתמש בו מיד לבין נכסים וחסכונות שיהיו זמינים רק בעתיד, ולכלול גם בריאות, דיור והוצאות חד־פעמיות.
גישת FIRE — עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת — מתמקדת בצבירת הון שיכול לתמוך בהוצאות ללא תלות מלאה בעבודה. בגיל פרישה מוקדם יותר יש בדרך כלל יותר שנות מחיה לממן ופחות שנות הפקדה, ולכן חשוב לבחון כמה תרחישים ולא רק יעד הון יחיד.
כלל ה־4% הוא כלל אצבע שנולד ממחקר היסטורי על תיקי השקעות בארה״ב: משיכה ראשונית של כ־4% מהתיק, ולאחר מכן התאמת סכום המשיכה לאינפלציה. הוא אינו זהה למשיכת 4% מהיתרה בכל שנה, ואינו שיעור משיכה בטוח לכל אדם.
משך הפרישה, הרכב התיק, מסים, עמלות וסדר התשואות משפיעים על הסיכון. בפרישה ארוכה במיוחד, או בהוצאות שאינן גמישות, אין להסתמך על הכלל לבדו. הסימולציה באתר מבוססת על הנחות שנתיות; היא אינה בוחנת כל רצף אפשרי של עליות וירידות בשוק.
תשואה נומינלית מתארת את הגידול הכספי; תשואה ריאלית מתארת את השינוי בכוח הקנייה אחרי אינפלציה. עלייה בהוצאות יכולה להגדיל את המשיכה הנדרשת גם אם ההון צומח. חשוב לבחון תרחיש של תשואה נמוכה יותר ואינפלציה גבוהה יותר.
הכנסות מפנסיה וקצבאות יש להזין לפי הסכומים והגילים הצפויים לכם, על סמך הדוחות והזכאות האישית. המחשבון אינו מחשב אוטומטית זכאות לביטוח לאומי או ממיר יתרת קרן פנסיה לקצבה. אין לספור את אותו מקור גם כנכס שנמשך וגם כהכנסה בלי להתחשב בקשר ביניהם.
אם ההוצאה החודשית היא 12,000 ₪ וההכנסה החודשית הצפויה היא 4,000 ₪, הפער הוא 8,000 ₪ בחודש — 96,000 ₪ בשנה. חלוקה ב־4% נותנת נקודת ייחוס של 2.4 מיליון ₪. זהו חישוב גס בלבד: הוא אינו קובע שאפשר לפרוש עם הסכום הזה ואינו מתחשב בתזמון הכנסות, נזילות, מסים או שנות הפרישה.
מקורות לעיון: מחקר בנגן (1994) על שיעורי משיכה — באנגלית