קרנות איריות בתל אביב: מה השתנה עם שלוש הקרנות החדשות, ואיך הן שונות מקרן ישראלית ומ-ETF אמריקאית

ביום חמישי, 5.11.2026, פתחו הבורסה בתל אביב וחברת BlackRock את המסחר לרגל רישום שלוש קרנות סל נוספות ממשפחת iShares: קרן על מדד שבבים עולמי, קרן על סקטור האנרגיה במדד S&P 500, וקרן על מדד המניות של הודו. לפי דיווח באתר Funder, שלוש הקרנות מאוגדות באירלנד, פועלות לפי כללי UCITS האירופיים, נרשמו ברישום כפול בבורסה המקומית וייסחרו בשקלים, בלי צורך לפתוח חשבון מסחר במטבע חוץ.

קרן אירית כזו אינה "עוד קרן מחקה ישראלית בשם לועזי". היא קרן חוץ: מנוהלת לפי דין מדינת המוצא שלה, לא לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות הישראלי. בנספחי הרישום בבורסה נכתב במפורש שרשות ניירות ערך לא בדקה את תשקיף הקרן ואינה מפקחת על הקרן או על מנהל הקרן. בכתבה הזו נפרק מה זה אומר בפועל: יתרונות, חסרונות, עלויות, מס ונזילות. זו אינה המלצה לקנות קרן מסוימת, ועבר אינו מבטיח עתיד.

מהי קרן אירית מסוג UCITS

המסגרת האירופית לקרנות השקעה בנכסים סחירים, המוכרת בקיצור UCITS, קובעת כללים לפיזור, נזילות וגילוי למשקיעים בקרנות שפועלות באירופה. הקרן מאוגדת באירלנד וכפופה לפיקוח שם, ובדרך כלל עוקבת אחרי מדד מוגדר. לפי חוברת iShares ישראל של חברת BlackRock, שנבדקה ב-8.11.2026, הקרנות הנסחרות בתל אביב הן צוברות דיבידנד, נקובות בשקלים וחשופות למטבע חוץ, ובלי דמי ניהול משתנים.

המשפט "נקובות בשקלים" עלול להטעות. הוא אומר שאתם קונים ומוכרים בשקלים בחשבון המסחר הרגיל שלכם, לא שהחשיפה למטבע נעלמה. אם המדד נקוב בדולרים והדולר נחלש מול השקל, שווי הקרן בשקלים ייפגע גם כשהמדד עצמו כמעט לא זז. זו אחת הנקודות שקל לפספס כשקונים דרך חשבון ישראלי.

איך קונים אותן בתל אביב, ומה לא משתנה

הקרן נסחרת במספר נייר ישראלי בבורסה בתל אביב, בשעות המסחר המקומיות ובשקלים. אותה קרן נסחרת גם בבורסות באירופה, ומזהים שמדובר באותו מוצר לפי מספר ISIN בינלאומי (בקרן אירית הוא מתחיל בדרך כלל ב-IE). היתרון התפעולי ברור: אין המרת מטבע לצורך הקנייה עצמה, ואין צורך בחשבון ברוקר זר. החיסרון התפעולי יושב לרוב במרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה ובמחזור היומי: בתל אביב הנזילות של חלק מקרנות החוץ נמוכה יותר מאשר בבורסה האירופית הראשית שלהן.

חשוב להבדיל בין קרן אירית לבין קרן סל אמריקאית שעוקבת אחרי אותו מדד. אלה שני מוצרים שונים, עם מספר זיהוי שונה, כללי פיקוח שונים ומבנה מס שונה. קרן אמריקאית אינה נרשמת כך למסחר בתל אביב. על המדדים האמריקאיים עצמם ועל קרנות הסל שעוקבות אחריהם כתבנו במדריך למדדי ארה"ב ולקרנות הסל שעוקבות אחריהם.

מה נוספו ב-5.11, ואילו קרנות כבר נסחרות

לפי דיווח Funder ולפי חוברת iShares ישראל, שלוש הקרנות שנרשמו למסחר ב-5.11.2026 הן:

• קרן iShares MSCI Global Semiconductors UCITS ETF, מספר נייר 1248376, דמי ניהול 0.35%. עוקבת אחרי מדד עולמי של חברות שבבים וציוד נלווה בשווקים מפותחים ומתפתחים.
• קרן iShares S&P 500 Energy Sector UCITS ETF, מספר נייר 1248368, דמי ניהול 0.15%. עוקבת אחרי חברות האנרגיה שנכללות במדד S&P 500.
• קרן iShares MSCI India UCITS ETF, מספר נייר 1248384, דמי ניהול 0.65%. עוקבת אחרי מדד MSCI India.

אלה אינן הקרנות האיריות היחידות בתל אביב. לפי אותה חוברת של BlackRock יש בתל אביב 13 קרנות מנייתיות ו-10 קרנות אג"ח ממשפחת iShares. בין הקרנות המנייתיות הוותיקות יותר: קרן iShares Core S&P 500 UCITS ETF במספר נייר 1159250 ודמי ניהול 0.07%; קרן iShares NASDAQ 100 UCITS ETF במספר 1159243 ודמי ניהול 0.30%; וקרן iShares MSCI All Country World UCITS ETF במספר 1159235 ודמי ניהול 0.20%. הרשימה יכולה להשתנות עם רישומים חדשים, ולכן לפני קנייה בודקים באתר הבורסה ובתשקיף העדכני.

חברת BlackRock אינה המנפיקה היחידה. בגיליון מדדים של הבורסה לתל אביב (מחצית ראשונה של 2024) מופיעה גם קרן Invesco על מדד S&P 500 מסוג UCITS, במספר נייר 1183441, לצד קרנות סל ישראליות על אותו מדד. כלומר: על אותו מדד אפשר למצוא גם קרן ישראלית וגם קרן חוץ אירית. משווים אותן על אותו בסיס, לא לפי השם בלבד.

מס: מה משתנה כשקונים בתל אביב

יחיד שמוכר נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל משלם בדרך כלל מס של 25% על הרווח הריאלי, כלומר על הרווח בניכוי עליית המדד, לפי סעיף 91 לפקודת מס הכנסה. על עקרונות המס בניירות ערך סחירים כתבנו בכתבה על מס רווחי הון בישראל.

בקרנות iShares שנמכרות בישראל לפי החוברת הרשמית, הדיבידנד אינו מחולק לחשבון שלכם אלא נצבר בתוך הקרן ומגדיל את השווי. לכן המס בישראל על הרווח הזה נדחה בדרך כלל עד המכירה, ואז הוא ממוסה כרווח הון. זה שונה מקרן אמריקאית שמחלקת דיבידנד: שם הדיבידנד מגיע אליכם, לרוב בניכוי מס במקור בארה"ב אחרי טופס W-8BEN, ובישראל חל מס על דיבידנד בהתאם לכללים ולזיכוי המס הזר.

ברמת הקרן האירית עצמה, דיבידנדים שמניות אמריקאיות מחלקות לקרן כפופים לאמנת המס בין אירלנד לארה"ב, ולא לאמנה בין ישראל לארה"ב. את השיעור המדויק ואת השפעתו על התשואה נטו בודקים בתשקיף מול יועץ מס. אין כאן הבטחה לחיסכון במס, ואין דין אחד שמתאים לכל חשבון.

קרן מחקה או קרן סל ישראלית כפופה לחוק הישראלי ולפיקוח רשות ניירות ערך. דמי הניהול, מדיניות החלוקה והסיווג לצורכי מס עשויים להיות שונים לגמרי, גם כששתי הקרנות עוקבות אחרי אותו מדד. על ההבדל בין קרן מחקה לקרן סל כתבנו בכתבה על קרן מחקה מול קרן סל. משווים על אותו בסיס: אותו מדד, אחרי דמי ניהול, אחרי מרווח מסחר, ואחרי מס בפועל אצלכם.

עלויות: לא רק דמי הניהול

דמי הניהול בחוברת הם נתון חשוב, אבל הם לא העלות היחידה. בנוסף להם יש עמלת קנייה ומכירה אצל חבר הבורסה, ובמסחר עצמו יש מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. מרווח רחב יכול לקזז חלק מיתרון שנראה גדול בדמי הניהול, במיוחד בסכום קטן או במסחר תכוף. לכן לפני פקודה בודקים את המחזור היומי ואת הפער בין המחירים במסך, לא רק את אחוז דמי הניהול בתשקיף.

נקודה נוספת: הקרן ומנהל הקרן אינם כפופים לחוקים שחלים על קרנות נאמנות ישראליות, כפי שנכתב גם בחוברת BlackRock עצמה. מי שרוצה את מסגרת הפיקוח הישראלית המלאה יבחר בקרן ישראלית. מי שרוצה את מבנה הקרן האירית ואת הרישום המקומי בשקלים, מקבל חבילה אחרת של פיקוח, עלות ונזילות. אין כאן הכרעה מה "עדיף" לכולם.

יתרונות וחסרונות ברשימה קצרה

• יתרון תפעולי: קנייה בשקלים בחשבון המסחר הקיים, בלי לפתוח חשבון בחו"ל ובלי המרת מטבע בעת הקנייה.
• יתרון מבני: צבירת דיבידנד בתוך הקרן, ודחיית מס רווחי הון בישראל עד המכירה, בכפוף לכללי המס האישיים שלכם.
• יתרון של פיקוח אירופי: הקרן פועלת במסגרת UCITS, עם כללי פיזור וגילוי שנקבעו באירופה.
• חיסרון פיקוחי בישראל: רשות ניירות ערך אינה מפקחת על הקרן ועל מנהלה כפי שהיא מפקחת על קרן נאמנות ישראלית.
• חיסרון נזילות: המרווח והמחזור בתל אביב עלולים להיות פחות נוחים מאשר בבורסה האירופית שבה הקרן נסחרת בהיקף גדול יותר.
• סיכון מטבע נשאר: הנקוב בשקלים אינו גידור מטבע. הקרן חשופה למטבע של נכסי הבסיס.

רשימת בדיקה לפני קנייה

• מהו המדד המדויק, והאם אתם מבינים מה נכנס אליו (מדד רחב, סקטור, מדינה בודדת).
• מהם דמי הניהול בתשקיף העדכני, לא בפרסום ישן.
• מהו מחזור המסחר ומרווח הקנייה-מכירה בתל אביב ביום שבו אתם פועלים.
• האם הקרן צוברת או מחלקת, ואיך זה מתיישב עם תכנון המס שלכם.
• מה החשיפה למטבע, גם כשהמסחר עצמו מתבצע בשקלים.
• האם קיימת קרן ישראלית על אותו מדד, ומה ההשוואה אחרי עלויות ומס.

הכתבה מציגה מידע כללי ואינה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה לרכוש או למכור נייר ערך. תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. לפני השקעה כדאי להתייעץ עם בעל רישיון ועם יועץ מס שמכירים את המצב שלכם.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.