איפה לפתוח חשבון מסחר: בנק, בית השקעות או ברוקר זר, ומה באמת משנה בעמלות, במס ובהגנה על הכסף

מי שמחליט להתחיל להשקיע בעצמו נתקל מהר בשאלה שנשמעת טכנית: איפה פותחים את חשבון המסחר. בפועל ההחלטה הזו קובעת כמה תשלמו כל חודש, איך ישולם המס, כמה ניירת תצטרכו למלא ומה קורה לכסף אם הגוף עצמו נקלע לקשיים.

יש שלוש דרכים עיקריות: חשבון ניירות ערך בבנק, חשבון אצל בית השקעות או ברוקר ישראלי, או חשבון אצל ברוקר זר. אין כאן תשובה אחת נכונה, ואנחנו לא ממליצים על גוף מסוים. המטרה היא שתדעו מה לשאול ומה לבדוק בתעריפון לפני שחותמים. אם אתם עוד בצעדים הראשונים, כדאי להתחיל במדריך למשקיע המתחיל.

שלוש הדרכים, ומי מפקח על כל אחת

• בנק: תיק ניירות ערך שצמוד לחשבון העו"ש. נוח למי שרוצה הכול במקום אחד, והבנק מפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
• בית השקעות או ברוקר ישראלי: חבר בורסה שאינו בנק, לרוב עם פלטפורמת מסחר מקוונת. לפי רשות ניירות ערך, חבר בורסה כזה מחזיק את נכסי הלקוחות בנאמנות ובנפרד מנכסיו, והפיקוח עליו נעשה על ידי הרשות והבורסה.
• ברוקר זר: חברה שרשומה ומפוקחת במדינה אחרת. היא כפופה לרגולטור של אותה מדינה, ולא לרשות ניירות ערך הישראלית, אלא אם יש לה רישיון ישראלי.

רשות ניירות ערך פרסמה אזהרות לציבור מפני פלטפורמות מסחר שמציגות אתר בעברית אבל אינן מפוקחות בישראל. עברית באתר אינה רישיון. לפני שמעבירים כסף בודקים את שם החברה המדויק, את מדינת הרישום ואת הרגולטור שמפקח עליה.

העלויות: על מה בדיוק משלמים

אל תסתפקו במספר אחד שמופיע בפרסומת. העלות הכוללת מורכבת מכמה רכיבים, וכל גוף מתמחר אותם אחרת:

• דמי משמרת: תשלום קבוע על עצם החזקת ניירות הערך בחשבון, חודשי או רבעוני. יש גופים שגובים לפי נייר, יש שגובים אחוז מהשווי, ויש שלא גובים בכלל או מוותרים בתנאים מסוימים.
• עמלת קנייה ומכירה: בדרך כלל אחוז מגובה העסקה, ולעיתים קרובות עם עמלת מינימום לכל פעולה. בסכומים קטנים המינימום הוא שקובע.
• המרת מטבע: כשקונים מניה בדולרים צריך להמיר שקלים. ההפרש בין השער שמקבלים לבין השער היציג של בנק ישראל הוא עלות לכל דבר, גם כשלא כתוב לידה "עמלה".
• עמלות נלוות: העברת כספים לחו"ל ובחזרה, דמי מנוי לנתוני מסחר, עמלה על חוסר פעילות או על העברת ניירות ערך לגוף אחר. לא כולם גובים את כולן.

המחשה מספרית, לא תעריף של גוף מסוים: אם עמלת המינימום היא 5 דולר, בקנייה של 1,000 דולר היא שווה ל-0.5% מהעסקה. בקנייה של 10,000 דולר אותה עמלה שווה ל-0.05% בלבד. מי שקונה בסכומים קטנים ובתדירות גבוהה צריך להסתכל קודם כול על המינימום ועל דמי המשמרת, ומי שקונה בסכומים גדולים מעט פעמים בשנה צריך להסתכל על האחוז ועל המרת המטבע.

עוד דבר: בבנקים ובבתי השקעות בישראל המחירים בתעריפון הם לא תמיד סוף פסוק, ואפשר לבקש הצעה. מה שקובע הוא מה שכתוב בהסכם שחתמתם עליו, לא מה שנאמר בטלפון.

מיסוי: ניכוי במקור מול דיווח עצמי

כאן נמצא ההבדל הגדול ביותר, והוא לא קשור לעמלות. בחשבון אצל בנק או ברוקר ישראלי, הגוף מנכה את המס במקור. יחיד משלם בדרך כלל מס של 25% על הרווח הריאלי ממכירת ניירות ערך סחירים, לפי סעיף 91 לפקודת מס הכנסה, וההפסדים בתוך החשבון מקוזזים במהלך השנה. בסוף השנה מקבלים אישור שנתי על הרווחים והמס שנוכה. על העקרונות כתבנו בכתבה על מס רווחי הון בישראל.

בחשבון אצל ברוקר זר אף אחד לא מנכה בשבילכם מס ישראלי. האחריות עוברת אליכם: מי שמכר ניירות ערך ולא נוכה ממנו מלוא המס במקור נדרש להגיש דיווח חצי שנתי ולשלם מקדמה, עד 31 ביולי על המחצית הראשונה של השנה ועד 31 בינואר על המחצית השנייה. בנוסף, ההכנסות האלה מדווחות בדוח השנתי לרשות המסים. זה לא בלתי אפשרי, אבל זה דורש סדר, ולרבים גם עלות של רואה חשבון.

ומה עם הדיבידנדים? מניה אמריקאית שמחלקת דיבידנד לתושב ישראל עוברת ניכוי מס בארה"ב. לפי אמנת המס בין ישראל לארה"ב וטבלת שיעורי האמנות של רשות המסים האמריקאית (IRS), השיעור ליחיד הוא 25%. שיעור מופחת של 12.5% חל רק על חברה שמחזיקה לפחות 10% ממניות ההצבעה של החברה המחלקת, ולא רלוונטי למשקיע פרטי.

כדי ליהנות משיעור האמנה, הברוקר מבקש מכם למלא את טופס W-8BEN, שמצהיר שאינכם אזרחים או תושבים אמריקאים ושאתם תושבי ישראל. לפי הנחיות ה-IRS, הטופס תקף בדרך כלל עד סוף השנה הקלנדרית השלישית שאחרי שנת החתימה, או עד שינוי בנסיבות. בלי טופס תקף הברוקר עלול לנכות את השיעור הכללי של 30% שקבוע בחוק האמריקאי. המס שנוכה בארה"ב מובא בחשבון מול המס הישראלי על הדיבידנד לפי כללי הזיכוי, ולכן חשוב לשמור את המסמכים.

מה קורה אם הגוף עצמו נקלע לקשיים

חשוב להפריד בין שני סיכונים. הסיכון שהמניות יירדו לא מכוסה בשום מקום, לא בישראל ולא בחו"ל. הסיכון שהגוף שמחזיק את הנכסים שלכם יקרוס הוא סיפור אחר.

בישראל, לפי רשות ניירות ערך, חבר בורסה מחזיק את נכסי הלקוחות בנאמנות ובנפרד מנכסיו. בארה"ב קיים תאגיד SIPC, שמגן על לקוחות של ברוקר שהוא חבר בו אם הברוקר קורס ונכסים חסרים בחשבון. לפי SIPC, ההגנה מוגבלת ל-500 אלף דולר, מתוכם עד 250 אלף דולר במזומן, והיא חלה גם על לקוחות שאינם אזרחים או תושבים אמריקאים. SIPC עצמו מדגיש שההגנה אינה מכסה ירידת ערך של ניירות ערך או המלצה גרועה.

הנקודה שקל לפספס: ברוקר בינלאומי פועל לעיתים דרך כמה ישויות משפטיות במדינות שונות, ולקוח ישראלי לא תמיד משויך לישות האמריקאית. בדקו בהסכם איזו ישות מחזיקה בפועל את החשבון שלכם, ואיזה הסדר הגנה חל עליה.

מס עיזבון אמריקאי: הסיכון שפחות מדברים עליו

מי שאינו אזרח ארה"ב ואינו תושב בה עדיין יכול להיות חשוף למס עיזבון אמריקאי על נכסים שנמצאים בארה"ב, וזה כולל ניירות ערך אמריקאיים סחירים, כמו מניות של חברות אמריקאיות. לפי ה-IRS, אם שווי הנכסים האלה ביום הפטירה, יחד עם מתנות חייבות שניתנו, עולה על 60 אלף דולר, מנהל העיזבון חייב להגיש דוח עיזבון אמריקאי (טופס 706-NA).

הכלל הזה תלוי בסוג הנכס ולא במקום שבו נפתח החשבון. בין ישראל לארה"ב אין אמנה למניעת כפל מס עיזבון, כפי שהסברנו בכתבה על ירושה בין ישראל לארה"ב. החזקה דרך קרן ישראלית או דרך קרן חוץ שאינה אמריקאית, כמו הקרנות האיריות שנסחרות בתל אביב, היא מבנה שונה. את ההשלכות למקרה שלכם בודקים עם יועץ מס שמכיר את שתי המדינות.

איך זה נראה בהשוואה

• נוחות: בבנק הכול במקום אחד. אצל ברוקר ישראלי בדרך כלל פלטפורמה מקוונת וגישה לבורסות בחו"ל. אצל ברוקר זר לרוב מגוון רחב של שווקים, אבל ממשק ושירות באנגלית.
• מס: בבנק ובברוקר ישראלי הניכוי במקור חוסך עבודה. בברוקר זר הדיווח עליכם.
• מטבע: בברוקר זר אפשר לרוב להחזיק יתרה בדולרים ולהמיר פחות פעמים. בישראל זה תלוי בגוף.
• פיקוח: בישראל בנק ישראל או רשות ניירות ערך. בברוקר זר הרגולטור של מדינת הרישום, והגנה כמו SIPC רק אם הישות שלכם חברה בה.

להשוואה בין המכשירים עצמם, ולא רק בין הגופים, ראו את המדריך להשוואת מכשירי השקעה בישראל.

רשימת בדיקה לפני שפותחים חשבון

• לבקש את התעריפון המלא העדכני: דמי משמרת, עמלת קנייה ומכירה כולל מינימום, המרת מטבע והעברות.
• לחשב את העלות השנתית לפי הדרך שבה אתם באמת משקיעים: כמה פעולות בשנה ובאיזה סכום.
• לברר אם המס מנוכה במקור, ואם לא, מי יכין את הדיווח החצי שנתי והשנתי.
• לוודא שטופס W-8BEN מולא ושהוא בתוקף.
• לבדוק את שם הישות המשפטית, את הרגולטור ואת הסדר ההגנה על הנכסים.
• לבדוק כמה עולה להעביר את התיק לגוף אחר אם תרצו לעזוב.
• אם החשיפה למניות אמריקאיות גדולה, לשאול יועץ מס על מס עיזבון ועל החלופות.

הכתבה מציגה מידע כללי ואינה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או המלצה על גוף כלשהו. עמלות וכללים משתנים, ולכן לפני החלטה בודקים את התעריפון וההסכם העדכניים, ובמקרה הצורך מתייעצים עם בעל רישיון ועם יועץ מס.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.