אג"ח קונצרניות בתל אביב: זינוק בגיוסים ב-2026, ואיך קוראים תשואה, דירוג ומרווח לפני שקונים

כשחברה צריכה כסף, היא יכולה לקחת הלוואה מהבנק, להנפיק מניות או ללוות ישירות מהציבור. הדרך השלישית נקראת איגרת חוב קונצרנית, ובשנה האחרונה היא עובדת שעות נוספות בתל אביב.

לפי סקירה של חברת הדירוג מידרוג, שפורסמה בביזפורטל, חברות בישראל גייסו מתחילת 2026 ועד סוף אוקטובר כ-170.2 מיליארד שקל באג"ח, במונחי ערך נקוב. זו עלייה (‎+31%‎) לעומת 129.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אם אתם מחזיקים קרן אג"ח, מסלול כללי בקופת הגמל או סתם שוקלים לקנות אג"ח של חברה מוכרת, זה זמן טוב להבין מה בעצם קונים.

מה זו אג"ח קונצרנית, בשתי דקות

אג"ח היא הלוואה שאתם נותנים לחברה. החברה מתחייבת להחזיר את הקרן במועדים קבועים, ובדרך לשלם ריבית שנקראת קופון. ההבדל מהלוואה רגילה הוא שאת איגרת החוב אפשר לקנות ולמכור בבורסה בכל יום מסחר, ולכן המחיר שלה זז.

כמה מושגים שתפגשו בכל דף נתונים של אג"ח:

• ערך נקוב: הסכום שהחברה מתחייבת להחזיר בפדיון. המחיר בבורסה יכול להיות מעליו או מתחתיו.
• תשואה לפדיון: התשואה השנתית שתקבלו אם תקנו היום ותחזיקו עד הסוף, בהנחה שהחברה תשלם הכול בזמן. זה המספר החשוב, לא הקופון.
• מח"מ: משך החיים הממוצע, בשנים. ככל שהוא ארוך יותר, המחיר רגיש יותר לשינויי ריבית. הרחבנו על זה בכתבה על תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים.
• שטר נאמנות ונאמן: המסמך שמגדיר את ההתחייבויות של החברה, והגוף שמייצג את המחזיקים מולה.

דירוג ומרווח: כמה סיכון אתם לוקחים

בישראל פועלות שתי חברות דירוג מרכזיות: S&P מעלות ומידרוג. הדירוג הגבוה ביותר הוא ilAAA במעלות ו-Aaa.il במידרוג, וככל שיורדים בסולם, הסיכון שהחברה לא תעמוד בתשלומים עולה. אג"ח בקבוצת BBB או Baa נמצאות בתחתית דירוג ההשקעה, ומתחתן נמצאות אג"ח בסיכון גבוה. יש גם חברות שמנפיקות אג"ח בלי דירוג בכלל.

המרווח הוא הדרך של השוק לתמחר את הסיכון הזה. זה ההפרש בין התשואה לפדיון של אג"ח של חברה לבין התשואה של אג"ח ממשלתית עם מח"מ דומה. מרווח של אחוז אחד אומר שהשוק דורש מהחברה אחוז אחד בשנה יותר מהמדינה. מרווח גבוה במיוחד הוא לא מציאה אוטומטית: לפעמים הוא פשוט אזהרה.

הנתונים של מידרוג ממחישים את זה. בנטרול הגופים הפיננסיים, כ-20% מהגיוסים מתחילת השנה היו של אג"ח בדירוג נמוך או בלי דירוג, ו-70 חברות לא מדורגות גייסו חוב השנה. לפי ביזפורטל, קרנות הנאמנות לאג"ח קונצרניות שמסומנות בסימן (!), כלומר רשאיות להחזיק יותר אג"ח בדירוג נמוך או בלי דירוג, הניבו מתחילת השנה כ-1.2% בממוצע, לעומת כ-2.3% בשאר הקרנות. סיכון גבוה יותר לא הבטיח השנה תשואה גבוהה יותר.

צמודה או שקלית

חלק מהאג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן: הקרן והריבית מתעדכנות עם האינפלציה. אחרות שקליות, בריבית קבועה ובלי הצמדה. הבחירה ביניהן היא בעצם הימור על האינפלציה: אם היא תהיה גבוהה מזו שהשוק מתמחר, הצמודה תצא טובה יותר, ואם נמוכה, השקלית.

להבדל יש גם השלכה במס. לפי טבלת שיעורי הניכוי במקור של בנק לאומי, על ריבית ועל רווח הון נומינלי באג"ח קונצרנית שקלית שאינה ניתנת להמרה חל מס של 15%. על אג"ח צמודה חל מס של 25%, והוא מחושב על הרווח הריאלי, אחרי נטרול עליית המדד. הכללים האלה חלים על יחיד תושב ישראל שאינו בעל מניות מהותי בחברה המנפיקה.

מה קורה בשוק עכשיו

שלוש מגמות עולות מסקירת מידרוג:

• הבנקים מובילים: הבנקים והגופים הפיננסיים גייסו מתחילת השנה כ-90.3 מיליארד שקל, כ-53% מכל ההנפקות. בנק לאומי לבדו גייס באוקטובר כ-4 מיליארד שקל.
• הנדל"ן מאט: חברות הנדל"ן והבינוי גייסו מתחילת השנה 42.6 מיליארד שקל, פחות מבתקופה המקבילה אשתקד, ובאוקטובר לבדו הגיוסים שלהן ירדו בחדות.
• פחות מנפיקים: באוקטובר גייסו חוב 17 חברות בלבד, לעומת 26 באוקטובר 2025. הסכומים גדלים, אבל מתרכזים בפחות ידיים.

ברקע עומדת הריבית. בנק ישראל הוריד את הריבית במאי, ביולי ובספטמבר, והיא עומדת על 3.25%, ההחלטה הבאה צפויה ב-23.11.2026. ריבית נמוכה יותר מוזילה לחברות את החוב החדש, ומעלה את מחירי האג"ח שכבר נסחרות. מי שמחזיק כסף נזיל ושוקל לעבור לאג"ח, כדאי שיקרא גם את הכתבה על פיקדון, קרן כספית או מק"מ, כי לאג"ח קונצרנית יש סיכון שאין לפיקדון.

איך נחשפים: שלוש דרכים

• קנייה ישירה בבורסה: דרך חשבון מסחר בבנק או בבית השקעות. היתרון הוא שליטה מלאה, החיסרון הוא שצריך פיזור ובדיקה של כל מנפיק. אם אין לכם חשבון, כתבנו איפה לפתוח חשבון מסחר.
• קרן סל על מדד תל בונד: מדדי תל בונד של הבורסה בתל אביב מרכזים אג"ח קונצרניות לפי סוג וגודל. תל בונד 20 כולל את 20 הסדרות הצמודות בריבית קבועה עם שווי השוק הגבוה ביותר שעומדות בתנאי הסף, ובהם דירוג מינימלי. תל בונד 40 כולל את 40 הבאות בתור, תל בונד 60 מאחד את שניהם, ותל בונד שקלי מרכז את האג"ח השקליות. קרן סל נותנת פיזור במכה אחת.
• קרן נאמנות מנוהלת: מנהל ההשקעות בוחר את האג"ח. כדאי לבדוק את דמי הניהול ואם הקרן מסומנת ב-(!).

שימו לב שגם בלי לעשות כלום, רוב החוסכים כבר מחזיקים אג"ח קונצרניות: מסלולים כלליים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל משקיעים בהן חלק מהכסף.

רשימת בדיקה לפני שקונים אג"ח של חברה

• מה הדירוג, ומתי עודכן לאחרונה.
• מה התשואה לפדיון, ומה המרווח מעל אג"ח ממשלתית עם מח"מ דומה.
• האם האג"ח צמודה או שקלית, ומה זה אומר על המס שלכם.
• אילו התחייבויות יש בשטר הנאמנות: שעבודים, אמות מידה פיננסיות, מגבלות על חלוקת דיבידנד.
• כמה אג"ח נסחרות בכל יום, כדי שתוכלו למכור כשתרצו.
• כמה מהתיק שלכם תלוי במנפיק אחד או בענף אחד.

השורה התחתונה

אג"ח קונצרנית היא לא פיקדון עם ריבית גבוהה יותר, אלא הלוואה לחברה עם סיכון משלה. הזינוק בגיוסים מראה שיש ביקוש, אבל גם שהכסף מתרכז בגופים הגדולים. מי שמבין תשואה לפדיון, דירוג ומרווח יכול להחליט בעצמו אם התוספת שווה את הסיכון.

הכתבה נועדה להסבר בלבד ואינה המלצה לקנות או למכור ניירות ערך. עבר אינו מבטיח עתיד.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.