מדד המחירים בארה"ב מתפרסם מחר בלי נתון שנתי: מה צפוי, למה זה חשוב לפני הפד ומה זה אומר למשקיע הישראלי

מחר, יום שלישי 10.11.2026, בשעה 15:30 שעון ישראל, הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) תפרסם את מדד המחירים לצרכן של אוקטובר. בדרך כלל הכותרות מתמקדות באינפלציה השנתית. הפעם המספר הזה פשוט לא יופיע בטבלה, לא במדד הכללי ולא במדד הליבה.

זה לא עניין טכני בלבד. זה מדד המחירים האחרון שהפד יראה לפני החלטת הריבית שלו ב-8 עד 9 בדצמבר, והשוק כבר מתמחר בסבירות גבוהה העלאת ריבית נוספת. אם אתם רוצים לרענן מה מודד המדד ומה ההבדל בינו לבין מדד הליבה, כתבנו על זה בכתבה על מדד המחירים ומדד הליבה בארה"ב. כאן נתמקד במה שמיוחד במדד של מחר.

למה לא יתפרסם נתון שנתי

הסיבה נמצאת שנה אחורה. בין 1 באוקטובר ל-12 בנובמבר 2025 הממשל הפדרלי היה מושבת או פעל בכוח אדם מצומצם, ולפי הלשכה לסטטיסטיקה רוב פעולות איסוף המחירים הופסקו. היא לא הצליחה לאסוף את נתוני הסקר של אוקטובר 2025, ולא פרסמה דוח מדד לאותו חודש בכלל.

נתון שנתי משווה את רמת המדד בחודש מסוים לרמתו באותו חודש שנה קודם. בלי רמת מדד לאוקטובר 2025 אין מול מה להשוות. בשאלות ותשובות שפרסמה הלשכה נכתב במפורש שלא יפורסמו שינויים של 12 חודשים לאוקטובר 2026 במדדים שאין להם נתון לאוקטובר 2025. לפי בלומברג, זה כולל את הנתון השנתי הכללי ואת נתון הליבה השנתי.

מה כן יתפרסם? השינוי החודשי, מספטמבר לאוקטובר, במדד הכללי ובמדד הליבה, כרגיל. גם כמה מדדי משנה מצומצמים שמבוססים כולם על מקורות נתונים חיצוניים חושבו כרגיל באוקטובר 2025, ולכן אצלם השוואה שנתית עדיין אפשרית. למדד הכללי היא לא תהיה.

בפועל, צפו לראות מחר כמה "אינפלציות שנתיות" שונות בכותרות. אנליסטים יחשבו בעצמם תחליף לחודש החסר, למשל ממוצע של ספטמבר ונובמבר 2025. אלה הערכות, לא נתון רשמי, וכל אחד מחשב קצת אחרת. הנתון הרשמי של מחר הוא השינוי החודשי.

מה הצפי

לפי החציון בסקר כלכלנים של בלומברג, המדד הכללי צפוי לעלות באוקטובר בקצב חודשי (‎+0.3%‎), ומדד הליבה, בלי מזון ואנרגיה, צפוי לעלות (‎+0.2%‎). אם זה יתממש, זו תהיה העלייה החודשית הקטנה ביותר במדד הליבה מזה שלושה חודשים. קונצנזוס FactSet, כפי שפורסם ב-Morningstar, מצביע על תמונה דומה: עלייה במדד הכללי (‎+0.24%‎) ועלייה בליבה (‎+0.2%‎).

הצפי הזה מגיע אחרי ספטמבר חם. לפי הלשכה לסטטיסטיקה, המדד הכללי עלה בספטמבר (‎+0.6%‎) לעומת אוגוסט, והאינפלציה השנתית האיצה (‎+3.7%‎), לעומת (‎+3.4%‎) באוגוסט. מדד הליבה עלה בחודש (‎+0.3%‎) ובשנה (‎+2.6%‎). הבנזין זינק בספטמבר (‎+9.1%‎) והיה אחראי ליותר ממחצית העלייה החודשית.

שימו לב לגודל הפערים. ההבדל בין עלייה חודשית של שתי עשיריות האחוז לשלוש עשיריות נשמע זניח, אבל כשמכפילים אותו בשנים-עשר חודשים הוא כבר משנה את התמונה. לכן השוק מגיב גם לספרה השנייה אחרי הנקודה, ולפעמים גם לעיגול שלה.

שוק עבודה חזק ותשואות גבוהות

המדד של מחר לא נוחת בחלל ריק. ביום שישי פורסם דוח התעסוקה של אוקטובר, והוא הפתיע: לפי CNBC ורויטרס נוספו 165 אלף משרות, הרבה מעל הצפי של כ-60 אלף, ושיעור האבטלה עמד על 4.1%, לעומת 4.2% בספטמבר. השכר השעתי הממוצע עלה בחודש (‎+0.4%‎) ובשנה (‎+3.1%‎), גם זה מעל הצפי.

שוק עבודה חזק ושכר שעולה הם בדיוק מה שמדאיג בנק מרכזי שמנסה להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. התגובה הגיעה מהר בשוק האג"ח: לפי CNBC, התשואה על האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה ביום שישי ועמדה על כ-4.86%, והתשואה לשנתיים, הרגישה יותר לציפיות הריבית, עמדה על כ-4.52%. על מה שתשואה כזו אומרת למשקיע ישראלי כתבנו בכתבה על תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים.

מה השוק מתמחר לקראת דצמבר

הפד העלה את הריבית בישיבת ספטמבר והשאיר אותה ב-28 באוקטובר בטווח של 3.75% עד 4.00%. על ההעלאה הראשונה ועל מה שקרה למניות אחריה כתבנו בכתבה על הפד שחזר להעלות ריבית.

אחרי דוח התעסוקה עלתה הסבירות שהשוק מייחס להעלאה נוספת. לפי כלי FedWatch של CME, כפי שדווח ב-CNBC וברויטרס, החוזים העתידיים על ריבית הפד מגלמים סבירות של כ-78% להעלאה של רבע נקודת אחוז בישיבה של דצמבר. זה תמחור, לא הבטחה, והוא יכול לזוז מהר.

כך השוק נוטה לקרוא את המספר, בלי לנחש מה יהיה:

• נתון חודשי מעל הצפי: מחזק את ההערכה להעלאה בדצמבר, ועשוי לגרום לשוק לתמחר גם העלאות נוספות אחריה.
• נתון בקו הצפי: משאיר את התמונה בערך כמו שהיא, והמוקד עובר לפרטים: דיור, שירותים ומחירי סחורות.
• נתון מתחת לצפי: עשוי להוריד חלק מהסבירות להעלאה, אבל לא בהכרח לבטל אותה, בגלל שוק העבודה החזק.

המדד של מחר אינו הנתון היחיד השבוע. ביום שישי, 13.11, באותה שעה, יתפרסם מדד המחירים ליצרן של אוקטובר. מדד המחירים לצרכן של נובמבר יתפרסם, לפי לוח הלשכה, רק ב-10.12, כלומר אחרי החלטת הפד. לכן לנתון של מחר יש משקל מיוחד.

מה זה אומר לקורא הישראלי

גם אם אין לכם אף מניה אמריקאית ישירה, סביר שיש לכם חשיפה דרך קרן הפנסיה, קופת הגמל או קרנות סל על מדדים אמריקאיים. שלושה ערוצים שכדאי להכיר:

• מניות טכנולוגיה: חברות שהשווי שלהן נשען על רווחים רחוקים רגישות במיוחד לריבית ולתשואות. אחרי השבוע התנודתי בשבבים ובבינה מלאכותית, שעליו כתבנו בכתבה על הירידות בוול סטריט ב-5.11, נתון אינפלציה מפתיע עלול להגדיל את התנודות.
• אג"ח: כשהתשואות עולות, מחירי אג"ח קיימות יורדים, וככל שהמח"מ ארוך יותר הרגישות גדולה יותר. מי שמחזיק קרן אג"ח ממשלתית אמריקאית ארוכה ירגיש את זה יותר ממי שמחזיק קצרה.
• דולר-שקל: ציפייה לריבית אמריקאית גבוהה יותר יכולה לתמוך בדולר, אבל השקל מושפע מגורמים רבים נוספים. למשקיע ישראלי בלי גידור מטבע, התשואה בשקלים היא שילוב של תנועת הנכס ושל תנועת הדולר מול השקל.

יש גם עניין של תזמון. המדד מתפרסם בשעה שבה ניו יורק עוד לא פתחה, אבל החוזים העתידיים ומניות דואליות מגיבים מיד. על הפערים שנפתחים במניות שנסחרות גם בתל אביב וגם בניו יורק כתבנו בכתבה על מניות דואליות.

רשימת בדיקה למחר ב-15:30

• להשוות את השינוי החודשי במדד הכללי לצפי (‎+0.3%‎), ואת מדד הליבה לצפי (‎+0.2%‎).
• לא להשוות "אינפלציה שנתית" שמופיעה בכותרת לנתון הרשמי של ספטמבר, כי היא תחשיב של מישהו ולא נתון של הלשכה.
• לעקוב אחרי התשואה לשנתיים ואחרי הסבירות להעלאה בדצמבר. שם רואים הכי מהר איך השוק קרא את הנתון.
• לבדוק כמה מהתיק שלכם רגיש לריבית: טכנולוגיה, אג"ח ארוכות וחשיפה לדולר.
• לזכור שנתון חודשי אחד לא משנה מגמה, ולא לקבל החלטה ארוכת טווח בגלל תגובה של שעה.

הכתבה מציגה מידע כללי ואינה ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה בנייר ערך כלשהו. תמחור השוק ותחזיות כלכלנים יכולים להשתנות, ועבר אינו מבטיח עתיד.

התוכן נכתב בשילוב עם בינה מלאכותית.